מודל התמודדות עם שיתוק שינה – חלק ג: השלכות אפשריות של שיתוק שינה

 לאחר שסקרתי בפוסטים הקודמים את הגישה הטיפולית לשיתוק שינה וטכניקות שיכולות להפסיק שיתוקי שינה (קישורים בתגובות הראשונות) אתמקד בחלק זה בהשלכות אפשריות שיכולות להיות לשיתוקי שינה על אנשים מסוימים ועל הדרך להתמודד עימם:

1. משבר רוחני

משבר רוחני הוא ביטוי המציין קושי לחזור לחיי היום-יום, התמוססות העצמי, חזיונות, ראיית אלוהויות או שדים ופחדים משיגעון וממוות. חשוב להבדיל בין התעוררות רוחנית המתרחשת בהדרגתיות לבין משבר רוחני שבו החוויה היא פתאומית וחזקה, אין לאדם בסיס של לימוד, אימון והדרכה או שמבנה העצמי שלו חלש מדי להכיל את החוויות.

ישנם שני סוגי משברים רוחניים אפשריים: הראשון מתרחש כשלאדם אין הסבר לתופעות שעוברות עליו, ועל כן הוא חש פחד ואי יכולת להתמודד עם התהליך. המשבר השני מתרחש כשה"אני" אינו חזק או אינו מאורגן דיו כדי להכיל את עוצמת החוויה. בסוג זה של משבר לא מספיק להדריך ולהסביר אלא יש צורך בטיפול פסיכולוגי חווייתי שיחזק את תחושת ה'עצמי'. אחת מהתוצאות של משבר מסוג זה נקרא 'גאות של האגו'. אנשים החווים משבר מסוג זה מתחברים בנרקיסיסטיות אל החוויה שעברו ורואים עצמם כמשיחיים, או כמנהיגים רוחניים מוארים. נראה כי במקרה כזה אפשר להשתמש בטכניקות של שיקוף ושל פסיכותרפיה בין אישית כדי לאמת ולעמת את האדם עם כל הצדדים שהוא אינו רואה בעצמו כדי להחזיר אותו לתפיסת מציאות תואמת יותר.

2. חרדה

נראה שהחרדה ושיתוק השינה הולכים יד ביד, לא רק שהחוויה עצמה באופן אוטומטי מעוררת את רגשות הפחד והחרדה הגדולים ביותר, אלא שבנוסף לכך ישנו אותו חוסר ודאות בקשר למהות החוויה. חרדת המוות היא הנפוצה מכולם, מעבר לכך יש את אותם חרדות המגיעות עקב הופעת הישויות שלפעמים אף מופיעות כמלאך המוות, או כדמות צל שחור המגיעות למראשות המיטה, או אלו המגיעות עקב תחושת חנק או כוח המנסה להוציא את האדם מתוך גופו. עוד סוג חרדה שיכול להופיע, בעיקר אצל אנשים רציונאליים יותר הוא הפחד שהם מתחילים להשתגע, מה שהם חווים לא מסתדר להם עם מערכת האמונות הבסיסית שלהם וכך הם למעשה מסכימים עם דעתם של אותם רופאים ואנשי טיפול אחרים שסוברים כך.

כשמטופל מגיע עם חרדה עקב שיתוק שינה, הוא צריך הרגעה ושיקוף של השפיות שלו. הסבר והדרכה יכולים אמנם להרגיע את אותו פחד משיגעון אך החרדה הקיומית הנחווית תוך כדי שיתוק השינה היא משהו ראשוני יותר שאין בכוחו של ההיגיון בלבד למנוע אותו. הידיעה שאי אפשר למות מהחוויה כן יכולה להרגיע את האדם לפני החוויה ואחריה ואולי כדאי בטיפול דווקא לעבוד על המקום שלומד להכיל את החרדה ולתת לה את ההתייחסות והלגיטימציה הראויה לה.

3. דיכאון

כשיוצאים מחוויה רוחנית חזקה יכולה להיווצר תופעה אותה כינה אסג'יולי 'געגועים לאלוהי'. חוויה זו של געגועים ואובדן עשויה להגיע לממדים של דיכאון פתולוגי. הוא מציע שהדרך הטובה ביותר לאדם החווה זאת היא לתאר לו את טבע המשבר אותו הוא עובר ולהפגיש אותו עם תיאורים של אנשים אחרים שעברו את אותה הדרך.

קן וילבר, מאבות הפסיכותרפיה הטראנספרסונאלית מדבר על שני סוגי דיכאון:

דיכאון קיומי – דיכאון זה שונה מדיכאון רגיל מאחר ובמקרה זה יש לאדם אינטגרציה חזקה של העצמי, הדיכאון מתאפיין במחשבה עמוקה וביציבות ואין בו תחושת אשמה ורחמיים עצמיים באותה עוצמה המאפיינת דיכאונות אחרים. זוהי פשוט התחושה המתפשטת כשהאדם מתבונן ללא פחד בקוסמוס ומגיע למסקנה שאין בו משמעות אישית. ניסיון לפרש חוויה זו דרך שלבי ההתפתחות הנמוכים יותר כגון קונפליקטים לא פתורים בתוך מבנה הנפש תישמע לאדם כלא מתאימה לחוויה שלו. וילבר ממליץ על תרפיה אקזיסטנציאלית הומנית העובדת על המקום של המשמעות הפנימית והאחריות כדי להתמודד עם הדיכאון הקיומי.

הלילה האפל של הנפש – דיכאון זה מופיע בשלב התפתחות רוחנית גבוה יותר. מדובר בתהליך טבעי אלא שלעיתים עקב דעיכת האנרגיות החזקות מתחיל דיכאון, בשונה מהדיכאון הקודם זהו דיכאון של אובדן ולא של חוסר. גם וילבר חושב שכיוון המטופל לקריאה או שמיעה של סיפורים של אנשים שונים שחוו את אותה חוויה יכול לתת לה מסגרת התייחסות ולעזור למטופל. כמו כן הוא רואה בתפילה קריאה

אל הארכיטיפ העצמי הגבוה שבתוכנו וחושב שתפילה עשויה לעזור.

4. בידוד חברתי

הבידוד החברתי נוצר כאשר אין אמון שהאנשים הסובבים אותנו יוכלו להבין אותנו כשנוצרת הפרדה בין אדם לחברה ישנם סיכויים גדולים יותר לכל מיני מנגנוני הגנה או פיצול להיכנס לפעולה כמו השלכה או הגנה מאנית שבה האדם החווה בידוד חברתי יכול לראות את האחרים כצבועים, חלשים, נחותים וכדומה. גם כאן יש בכוחו של ידע, שיתוף של אחרים החוו את אותה חוויה, וקריאה על מקריםדומים להוציא מאותו בידוד.

בחלק הבא והאחרון אתייחס לאספקט שאולי מקבל הכי פחות תשומת לב אך הוא אחד החשובים בעיניי – איך להעמיק אל תוך חוויית שיתוק השינה.