מאבק על תפיסות עולם - שיתוק שינה כמקרה בוחן של התנגשות פרדיגמות בין מזרח אסיה והמערב באקדמיה במאה העשרים ואחת.

עבודה זו באה לבחון את היחס של האקדמיה לתפיסות מזרחיות ולנסות להסביר את הסיבה שבגינה הגישה המדעית לגבי שיתוק שינה שולטת בשיח האקדמי -גם במדינות שבהן ישנן מסורות לגבי אותה התופעה.

יאיר לביא

תוכן עניינים

מבוא

1. יחסי מערב ואסיה באקדמיה – מקולוניאליזם לשוויון?

1.1. מחינוך מסורתי לחינוך מערבי

1.2. מקומו של הידע הילידי באקדמיה

2. שיתוק שינה – תופעה נוירולוגית או הצצה למציאות שמעבר?

2.1. מהו שיתוק שינה?

2.2. שיתוק שינה באירופה – היעלמותה של תופעה מוכרת

2.3. תחילתו של המחקר המדעי

2.3.1. דייויד האפורד

2.3.2. אלן צ'יין

2.4. שיתוק שינה במסורות מזרח אסיה

2.4.1. יפן – הקאנאשיבארי

2.4.2. קמבודיה – הרוח שלוחצת עלייך.

2.4.3. סין – דיכוי רפאים

2.5. ההסבר המדעי לשיתוק שינה

3. בין מסורת לגישה האקדמית

3.1. חוקרים מהמזרח באקדמיה

3.2 אימוץ גישות מולטי-צנטריות על ידי חוקרים מערביים

4. סיכום

5. ביבליוגרפיה

מבוא

אנשים רבים, מכל רחבי העולם, מדווחים על תופעה שבמסגרתה הם מתעוררים משינה אך אינם מסוגלים לזוז. אירועים אלו מלווים ברוב הפעמים בתחושת אימה גדולה שאליה מתווספת גם הופעתה של דמות על טבעית, מאיימת, המתקרבת אל האדם המשותק ולפעמים אף תוקפת אותו. אספקט נוסף של תופעה זו, אם כי נדיר יותר הוא מה שאנשים מתארים כיציאה מהגוף והתבוננות על גופם הפיזי השוכב במיטה בעוד הם הולכים או מרחפים בחדר^{^[1]}.

אף על פי שחוויות אלו הן די זהות מבחינה אוניברסלית ומופיעות בצורה זהה בכל התרבויות, ניתן לראות שכל תרבות יצרה פירוש משלה על מנת להסביר מה עומד מאחורי אותה התופעה ובאלו דרכים ניתן להתמודד איתה^{^[2]}. מהבחינה הזו, המקרה של מערב אירופה הוא דווקא יוצא דופן. נראה שתופעה זו הייתה מוכרת לגורמי הרפואה בעבר וישנם אף עדויות כתובות מהמאה השבע עשרה של רופא שהתייחס לתופעה ותיאר את הדרכים להתמודד עימה^{^[3]}, אך נראה שבמקביל להתפתחותם של עולם המדע והפסיכיאטריה, תופעה זו נעלמה מהשיח הציבורי, המדעי והרפואי, אם כי ניתן לראות אותה מופיעה עדיין במסגרת הפנטזיה – באומנות, בציורים ובספרות הבדיונית. רק בשנות השבעים של המאה העשרים, תופעה זו קיבלה מחדש התייחסות בזכות מחקרו של דייויד האפורד בקרב תושבי ניו פאונדלנד שבעקבותיו תופעה זו נקראה בהתחלה 'תסמונת המכשפה'^{^[4]} ובהמשך, יחד עם התפתחותם של מעבדות השינה והעברת כובד משקלו של המחקר לתחום הנוירולוגי, תופעה זו קיבלה את שמה הידוע כיום כ'שיתוק שינה'.

כיום ההיפותזה הרואה את התופעה הזו כחוויה נוירולוגית בלבד, מתכתבת עם היחס של האקדמיה והחשיבה המערבית הרואה את התודעה כתוצר של המוח וזאת מתוך גישה מטריאליסטית ופוזיטיביסטית, אם כי ישנם מספר חוקרים ספורדיים העוסקים בחקר העל טבעי במסגרת האקדמיה. מחקר זה בא לבדוק האם בארצות שבהן הגישה כלפי התודעה היא שונה – כמו בהודו למשל אשר שם על פי ההינדואיזם התודעה היא נצחית וישנה הכרה באלים רבים וישויות רוחניות שונות^{^[5]}, ההתייחסות האקדמית אל אותן החוויות יקבלו פירוש המתאים יותר לתרבות המקומית, או האם במסגרת הדיון האקדמי, המסורות והאמונות המקומיות יתאימו את עצמן לצורת החשיבה המערבית.

השערת המחקר היא שגם כיום אין שוויון מוחלט באקדמיה בין מדינות מערביות לבין מדינות במזרח אסיה ושחוקרים אקדמיים במדינות לא מערביות, בדגש על מספר מדינות במזרח אסיה, יאמצו את הגישה המטריאליסטית המערבית לגבי מהות התודעה תוך ויתור על התפיסות, המסורות והאמונות המקומיות, שאלה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא האם ניתן בכלל לצפות לשוויון שכזה מאחר והאקדמיה היא מוסד מערבי במהותו.

חשיבותו של מחקר זה הינו לבחון האם בעידן הפוסט קולוניאלי, המאופיין בהכאה על חטא מצד המערב על הנזק התרבותי-כלכלי-חברתי שנגרם על ידם למושבות הקולוניאליות לשעבר, ניתן באמת לטעון שיש מקום לחשיבה פתוחה ולשוויון מעמדי בין תפיסות עולם שונות או שההיפותזות המערביות עדיין מכתיבות את הדרך הבלעדית שלפיהן יש להתייחס אל המציאות ושעל אקדמאיים במדינות מזרח אסיה לזנוח את התפיסות המסורתיות שלהם לטובת הגישה המערבית.

בחלק הראשון של העבודה אביא סקירה היסטורית של התפתחות מערכות החינוך והאקדמיה במדינות מזרח אסיה ועד ימינו על מנת לבדוק ולהבין את השפעת המערב על מערכות החינוך באסיה בעבר, החל מתקופת הקולוניאליזם ועד ימינו וכמו כן אתייחס ליחסי הגומלין בין המערב למזרח אסיה באקדמיה בימינו, בדגש על מוסדות האקדמיה באותן המדינות.

בחלקה השני של העבודה ארחיב על תופעת שיתוק השינה ועל מה שידוע עליה מהמחקרים השונים תוך כדי התייחסות להשפעות של התופעה מבחינם של היבטים חברתיים ותרבותיים. לאחר מכן אסקור את המסורות לגבי מהות התופעה במספר מדינות במזרח אסיה ואערוך השוואה בין הגישה הנוירולוגית המערבית לבין הגישות המזרחיות השונות תוך כדי בדיקה האם אחד הצדדים יכול להיעזר בהוכחות אמפיריות לגבי צדקת הפירוש שלו לגבי חוויית שיתוק השינה או האם כל פירוש נחשב לגיטימי מבחינה מדעית.

בחלקה השלישי של העבודה אסקור מקורות אקדמיים ממזרח אסיה המתייחסים לתופעת שיתוק השינה על מנת שאוכל להשוות את היחס של אותן המקורות הן כלפי המסורות המקומיות והן כלפי הגישה המערבית וזאת על מנת לנסות ולגבש תמונה מקיפה על העמדה שבה אקדמיים במדינות מזרח אסיה ממצבים את עצמם לגבי התופעה. כמו כן אתייחס למספר חוקרים מערביים באקדמיה שאימצו בצורה מלאה או חלקית את התפיסות 'המזרחיות' על מנת להראות שתמונת המצב אינה לגמרי דיכוטומית.

בחלק האחרון אערוך אינטגרציה בין כלל הממצאים על מנת לראות האם השערת המחקר בדבר אימוץ הגישה המערבית לגבי מהות התודעה כפי שהיא מתבטאת בשיתוק שינה אכן מתרחשת באקדמיה ואנסה לבחון האם תופעה זו קשורה לתחושת יחסי הכוחות בין מזרח אסיה למערב.

במידה והשערה זו נכונה יוצא מכך מצב שבו במקום ליצור דיונים אקדמיים היכולים להעשיר את השיח ואת הידע שלנו על העולם בכלל ועל תחום התודעה בפרט, נוצרת השטחה וצמצום של הדיון האקדמי שיכול היה ליהנות מסינתזה של רעיונות שונים ולקידום מחקרים שיאפשרו בחינה מחדש של פרדיגמות והבנה מלאה יותר של המציאות שסביבנו.

1. יחסי מערב ואסיה באקדמיה – מקולוניאליזם לשוויון?

בחלק זה אתייחס להתפתחות מערכות החינוך והאקדמיה במזרח אסיה ועל היחס של האקדמיה באופן כללי לתפיסות שאינן מערביות ולידע הילידי. חשוב לזכור שהאקדמיה בראש ובראשונה היא מוסד אירופאי וכאשר מדינות מחוץ לאירופה החלו לאמץ חינוך אקדמאי הם נסמכו על אותם המודלים שיובאו מארצות אירופה. כך למשל היה ביפן אשר במאה ה-19 הקימה את המוסדות האקדמאים הראשונים בהתבסס על המודל הגרמני ולאחר מלחמת העולם השנייה, בתקופת הכיבוש האמריקאי, עברה רפורמה מקיפה במערכת החינוך שבמסגרתה האקדמיה עברה לפעול באופן בלעדי על פי המודל האמריקאי^{^[6]}.

1.1. מחינוך מסורתי לחינוך מערבי

כדאי לזכור שמערכות החינוך האקדמאיות מושתתות על החינוך שנרכש בשלבים מוקדמים יותר – החינוך היסודי והעל יסודי, מערכות חינוך אלו הושפעו אף הם בצורה עמוקה ביותר מהתקופה הקולוניאלית. במקומות בהם היו תהליכי כיבוש וקולוניזציה ניסו מדינות אירופה להכניע אנשים ילידים על ידי מיגור הידע הילידי. הנשק העיקרי בכפיפה המונית זו היה חינוך. מצפון אמריקה ועד לאוקיאניה, ילדים הורחקו באופן שיטתי מהוריהם ונכלאו בבתי ספר שכללו מגורים, שם הם חונכו על ברכי המחשבה האירופית. כדי לשבור קשרים משפחתיים הופרדו האחים זה מזה וילדים נענשו על דיבור בשפת האם שלהם. רק כיום, בפתחה של המאה ה-21, כאשר ההבנה לגבי ההרס התרבותי שנעשה במסגרת אותן מסגרות חינוך, האופי המדכא של אותם משטרים 'חינוכיים' מקבל יותר הכרה והערך הגלום בידע הילידי נעשה מובן יותר ויותר^{^[7]}.

היחסים בין המערב לבין העולם השלישי בכלל ואסיה בפרט, היו מושתתים על יחסים אי שוויוניים ביותר ואשר אופיינו באימוץ חד צדדי, לרוב בכפייה, של נורמות, עקרונות, מוסדות, מערכות ודפוסים שונים של המערב על המזרח. בתקופת הקולוניאליזם, מעצמות המערב היו דומיננטיות במונחים פוליטיים, צבאיים, כלכליים, טכנולוגיים ואינטלקטואליים. כיום, כאשר כל מדינות אסיה עצמאיות לחלוטין ולמרות שכיום, כאשר סין ויפן נחשבות למעצמות כלכליות ובמובנים רבים המצב השתנה באופן משמעותי, עדיין נראה כי השפעות החינוך האירופאי באקדמיה ניכרות יותר ויותר וזאת למרות שאסיה הפכה לעצמאית ומשגשגת. תפקידה של השפה האנגלית, למשל, נותר מכריע כאמצעי תקשורת בשפה המדעית ברחבי העולם וכך גם המודל האקדמי המערבי נשאר דומיננטי ברחבי העולם. כאשר מודדים אינטראקציות אינטלקטואליות, בין אם מבחינת מספר הספרים שתורגמו מהשפות האירופאיות לשפות העולם השלישי ובין אם מבחינת זרימות ומעברים של סטודנטים זרים מעבר לגבולות הבינלאומיים, ניכר שהאיזון נמצא לטובת המערב. יתר על כן, ממשלות מערביות, חברות פרסום ובעלי אינטרסים אחרים מעדיפים לשמור על הסטטוס קוו הקיים ולשמר את העליונות האירופאית באקדמיה ^{^[8]}.

דוגמא למעבר החד שעבר על מערכת החינוך במזרח אסיה ניתן לראות במקרה של סין אשר עד לפני כמאתיים שנה הייתה המעצמה החזקה באסיה אשר גישתה לחינוך על פי המודל הקונפוציאני הקרין גם על מדינות אחרות ברחבי יבשת אסיה. חוקרים סינים רבים מאמינים כי ניתן לייחס את ההיסטוריה של החינוך בסין לפחות עד המאה ה -16 לפני הספירה. לאורך תקופת זמן זו, החינוך היה זכותן של האליטות והמעמד הגבוה בלבד. תוכנית הלימודים התבססה בעיקר על ארבעת הספרים ועל חמשת הקלאסיקות אשר היו הנושאים המוכרים של התרבות הקונפוציאנית בחברה הפיאודלית בסין העתיקה. ארבעת הספרים מתייחסים ללימוד הגדול, תורת הממוצע, אנלוגים קונפוציאניים ויצירותיו של מנציוס וחמשת הקלאסיקות כללו את ספר השירים, ספר ההיסטוריה, ספר הטקסים, ספר השינויים וספרי השנה של האביב והסתיו^{^[9]}.

מאוחר יותר, בשושלת האן, הוקמה סוג של מערכת חינוך ציבורית. לא רק אליטות ממשפחות מהמעמד הגבוה יכלו מעתה ללמוד בבית הספר אלא גם האדם הפשוט יכול היה להשתמש בחינוך כמסלול להיות אדם טוב יותר, המכונה, בתרגום לאנגלית - ג'נטלמן. במהלך שושלת האן הוקמה גם בחינת שירות המדינה הראשונה. הקונפוציוניזם, באופן לא מפתיע, היה אחד הנושאים המרכזיים ללמוד לבחינת שירות המדינה. בתי ספר פרובינציאליים הוקמו ברחבי הארץ ומסורת החינוך הקונפוציאניסטית התפשטה בכל רחבי סין^{^[10]}.

מערכת הבחינות בשירות המדינה משושלת האן שימשה עד לשושלת צ'ינג. כאשר השפעה מערבית יותר למערכת הובאה למערכת החינוך הסינית במהלך שושלת צ'ינג. עם התבוסה המשפילה בידי צבא בריטניה במלחמת האופיום במהלך שנות הארבעים של המאה התשע עשרה, חוקרים ופקידי הממשלה הציעו מבנה גדול יותר של מערכת החינוך, ופיתחו תחומים חדשים כגון שפה זרה, מדע וטכנולוגיה. בשנת 1911, שושלת צ'ינג עצמה הופלה על ידי מהפכה, והוקמה צורת ממשל רפובליקנית. באותה תקופה, הממשלה נטשה לחלוטין את דרך החינוך המסורתית כאשר במקומם, מודלים חינוכיים חדשים מאירופה, אמריקה ויפן הוקמו בסין^{^[11]}.

אם כך ניתן לראות בדוגמא זו שאפילו סין, מעצמה בעלת מערכת חינוך המבוססת על מסורת של אלפי שנים, אשר לא הייתה תחת שלטון קולוניאלי, זנחה את מערכת החינוך המסורתית בהשפעתם של השינויים הגלובליים וההשפעות המערביות אשר אירעו ברחבי העולם ובמזרח אסיה במהלך המאה ה-19.

1.2. מקומו של הידע הילידי באקדמיה

מעבר לכך שהמוסדות האקדמיים באסיה מושפעים ישירות מהמערב ומהתפיסה האירו-צנטרית, המוסדות האקדמאים המערבים נוטים להתייחס בצורה פטרונית ומבטלת למדי לאיכותו של ידע ילידי שמקורו במדינות העולם השלישי. בספר 'מהו ידע ילידי – קולות מהאקדמיה'^{^[12]}, נשמעים קולות של מספר אקדמאים הקוראים 'לעשות דה-קולוניזציה לידע הילידי באקדמיה' כאשר לדבריהם המחקר האקדמאי בנוגע לידע של הילידים, מתקופת הקולוניאליזם ועד סוף המאה העשרים התמקד בעיקר באופנים בהם ניתן להפוך ידע זה לאינטרסים ולרווחים כלכליים ולא נגע באספקטים אחרים של אותו ידע שיש בו כדי להעשיר את הדרך בה ניתן להסתכל ולהבין את החברה האנושית.

המחברים קוראים תיגר על הדרך האקדמאית המסורתית אשר למעשה מגבילה את נקודת המבט אשר ממנה ניתן להסתכל על העולם והמתעלמת מהידע הרב שנצבר אצל התרבויות השונות של מדינות העולם השלישי: "עיקרון מרכזי בספר זה הוא האמונה המרכזית בכוח הטרנספורמטיבי של הידע הילידי ובדרכים של אותו הידע לטפח צדק והעצמה במגוון של הקשרים תרבותיים. היבטים מרכזיים יכללו חקירה של התודעה האנושית, הטבע של התוצר של אותה התודעה והתהליך של המפגש שלה עם תרבויות אחרות... אנו מוצאים שזה טרגי שמגוון רחב של ידע ילידי מושמט מתוכנית הלימודים האקדמאית מאחר והרחבת מצבור הידע יתרום רבות לחוויות של סטודנטים. אך בגלל חוקי ההוכחה של הידע המערבי רבות מאותן הבנות נחשבות לבלתי רלוונטיות על ידי שומרי הסף באקדמיה. הכוונה שלנו היא לאתגר את האקדמיה בעזרת הידע הילידי לגבי טבע התודעה וטבע הקיום האנושי^{^[13]}".

לבסוף, המחברים גם מעבירים ביקורת על הדרך בה האקדמיה מסתכלת בצורה אנליטית, בניגוד לגישה ההוליסטית המזוהה עם חלק גדול מהתרבויות הילידיות ובכך מפספסת חלק ניכר מההוויה האנושית: "התודעה האנושית והחיים החברתיים של הקהילה נחשבים בלתי נפרדים אצל רוב החברות הילידיות, בניגוד לכך, המדע המודרני מרבה לצמצם את התודעה לפעילות פיסיולוגית ונוירולוגית מבלי להשכיל להבין שההפרדה והצמצום של חלקי השלם חותרים תחת היכולת להבין בצורה הגיונית את המהות האנושית והחברתית^{^[14]}".

גם בקרב אקדמאיים וחוקרים ממזרח אסיה נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים להכיר בכך שמערכות החינוך בארצותיהן, הן למעשה מערכות חינוך הבנויות על ערכי המערב ואשר מתעלמות מהערכים והתרבות המקומית. בדרום קוריאה, אשר נחשבת להצלחה מסחררת מבחינה כלכלית מאחר ומערכות החינוך שבה ייצרו פלח אוכלוסייה רחב אשר מקדם את הטכנולוגיה וההיי טק, נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לעשות 'דה קולוניזציה' למערכת החינוך הקוריאנית ולפתח אותה מחדש תוך כדי עשיית מקום של כבוד לערכים ולתפיסות הקוריאניות. "דה-קולוניזציה במובן זה היא פרויקט של התנגדות כלפי כוחות המגיעים מהחוץ ובו בזמן שחזור של התקשרות פנימית שאותה כינה פאנון 'תסביך נחיתות'^{^[15]}" טוען אחד החוקרים הקוראנים העוסק בנושא.

כיום, בפתחה של המאה ה-21, נראה שניצני השינוי הולכים וגוברים כאשר באקדמיה נשמעים עוד ועוד קולות הקוראים להתייחס בצורה רצינית יותר לידע הילידי. כמו כן, ישנן קולות רדיקליים יותר אשר אף קוראים להחלפת הידע האירו-צנטרי הקיים בידע אוניברסלי יותר "אנו מבקשים ממלומדים אירו-צנטריים לוותר על משהו מכיוון שידע ילידי אינו יכול להתקיים יחד באקדמיה עם המחשבה האירופית במתכונתה הנוכחית"^{^[16]}. אמנם קולות אלו נכון לכתיבת שורות אלו הם נדירים יחסית באקדמיה אך בהתחשב בתהליכים העוברים על האקדמיה ועל החברה האמריקאית בימים אלו, עוד מוקדם לדעת איך הקריאה להכללתו של הידע הילידי אל תחומי האקדמיה כשווה בין שווים יתקבע במהלך השנים הבאות במסגרת השינויים החברתיים הנוכחיים הקשורים לשיח הסובב כלפי 'הפריווילגיות הלבנה' אשר מאפילה על שאר בני התרבויות האחרות החיות בארצות הברית ובאירופה.

לסיכום חלק זה, ניתן לראות שבאופן גורף, העולם האקדמאי, גם במדינות אסיה וגם במערב כאשר הוא מתייחס במחקריו אל מדינות ותרבויות לא מערביות, אשר נתפסות לעתים כפרימיטיביות או כבעלות מערכות של אמונות טפלות, מסתכל וחוקר את העולם דרך עיניים מערביות וגישות אירו-צנטריות. וניכר שתהליכי הדה-קולוניזציה עדיין לא הגיעו אל תוך תחומי האקדמיה אם כי ניתן לראות ניצנים ראשונים של שינוי.

מתוך הבנה זו של המבנה והפוליטיקה של עולם האקדמיה ושל החוקרים השונים במסגרות האקדמאיות, אפנה כעת לעסוק באופן ספציפי במקרה בוחן של תופעת שיתוק השינה כפי שהיא באה לידי ביטוי בהתנגשות שבין ידע ילידי לבין העולם האקדמאי. וזאת מאחר שתופעה זו מהווה דוגמא לחוויה תרבותית-סובייקטיבית אשר בחברות רבות מתקשרת למסורות מקומיות רבות שנים ואשר כל תרבות פיתחה מסורת בעלת פירוש ייחודי לגבי מהותה של אותה התופעה.

2. שיתוק שינה – תופעה נוירולוגית או הצצה למציאות שמעבר?

בחלק זה של העבודה, אציג את המאפיינים של תופעת שיתוק השינה תוך התייחסות קצרה לפולקלור של שיתוק השינה במערב ולהתחלת המחקר המדעי בנושא המשפיעה על תפיסת התופעה עד ימינו. לאחר מכן אביא את הגישות הרווחות במזרח אסיה לשיתוק השינה תוך שימוש בדוגמאות מהפולקלור ובמחקרים שנעשו על נושא זה. סופו של חלק זה יתמקד בידע המדעי העדכני על שיתוק השינה ויבחן האם יש במידע המדעי העדכני יכולת לשלול את התפיסות הרווחות בתרבויות מזרח אסיה.

2.1 מהו שיתוק שינה?

שיתוק שינה זו תופעה המתרחשת בדרך כלל במהלך ההירדמות או לפני היקיצה, ובה האדם מתעורר אך אינו יכול להזיז את גופו מלבד עיניו. תופעה זו נמשכת בין שניות אחדות ועד למספר דקות. לעתים קרובות התופעה מאופיינת בשמיעת קולות, בתחושות של מגע, בעיקר של חניקה, בחוויה של איבוד גבולות הגוף ולפעמים אף נראית דמות הנמצאת בחדר או תחושה המתוארת מפי רבים מאלו שחוו זאת כ'משהו מרושע הנוכח בחדר'. בפן הרגשי - ברוב המקרים התופעה מלווה בחרדה גדולה, 'פחד מוות' ולעתים בדפיקות לב מואצות. סוג נוסף של חוויות שניתן לחוות בשיתוק שינה הן תחושת ריחוף, של יציאה מהגוף או של איבוד הצורה הפיזית. בניגוד לחוויות הקודמות, במקרים אלו החוויות נחוות לרוב כחיוביות ומקושרות מבחינה רגשית לתחושות כמו הארה ושמחה^{^[17]}.

בכל פעם שאעסוק בעבודה במושג 'שיתוק השינה' אתכוון למכלול החוויות המתרחשות שהוזכרו למעלה. למעשה, המושג שיתוק שינה המתייחס הן לפן הפיזיולוגי של השיתוק הגופני והן לחוויות הסובייקטיביות שהוזכרו לעיל קיים רק משנות השמונים של המאה העשרים ולפני כן מושג הזה התייחס לשיתוק הגופני בלבד.

2.2 שיתוק שינה באירופה – היעלמותה של תופעה מוכרת

בניגוד לפולקלור באסיה, שבמידה רבה נמשך עד ימינו, ניתן למצוא התייחסויות היסטוריות לשיתוק שינה בתנ"ך ובפולקלור המערבי אם כי עד כמה שאני יודע, לא נעשה עדיין קישור בין מופעים מיסטיים בתנ"ך לבין שיתוק שינה. מבין הדוגמאות הבולטות שמצאתי אפשר להתייחס למפגש הראשון של אברהם עם האל:

"וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו". (בראשית טו, יב)

המוטיב של השינה, תחושת האימה ולאחריה התגלות הנחווית כעל טבעית מאפיינת שיתוקי שינה רבים.

דוגמא נוספת נמצאת בספר איוב העוסק בין השאר בחוויה בלתי אמצעית עם האל. אליפז מספר על חזיון שהיה לו שהתחיל בשינה רגילה, תחושת פחד גדולה וראיית דמות על טבעית אל מול עיניו:

"בִּשְׂרעִפִּים, מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה; בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה, עַל-אֲנָשִׁים. פַּחַד קְרָאַנִי, וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד. וְרוּחַ, עַל-פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר, שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי. יַעֲמֹד, וְלֹא-אַכִּיר מַרְאֵהוּ-- תְּמוּנָה, לְנֶגֶד עֵינָי; דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע" (איוב ד, יג-טו).

איוב עונה לאליפז שהוא מכיר את החוויה הזו ומספר גם על תחושת המחנק ופחד המוות האופייניים לשיתוק שינה:

"וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת; וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי. וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי; מָוֶת, מֵעַצְמוֹתָי.מָאַסְתִּי, לֹא-לְעֹלָם אֶחְיֶה; חֲדַל מִמֶּנִּי, כִּי-הֶבֶל יָמָי." (איוב ז, יד-טו).

מאוחר יותר, באירופה של ימי הביניים, בדומה ללילית אצל חז"ל היה נפוץ הפולקלור לגבי האינקובוס – שד המקיים יחסים עם נשים והסאקאבוס, המקבילה הנשית שלו, סיפורים אלו מתכתבים עם חוויות שחוזרות על עצמם במהלך שיתוק שינה שבמסגרתו האדם מקיים יחסים, לעתים בכפיה, עם אותה דמות המופיעה בשעת הלילה^{^[18]}.

כמו כן, בעדות כתובה משנת 1664 של רופא הולנדי יש התייחסות רפואית לגבי שיתוק השינה המיוחס ליצור בשם - nightmare המתיישב ומשתק אנשים כשהם נמצאים במיטתם^{^[19]}. בציור של הנרי פוסלי משנת 1781 עדיין ניתן לראות את הנייטמייר במשמעותו המקורית^{^[20]} אך נראה שמעט לאחר מכן התופעה נעלמה מהשיח הציבורי אם כי ניתן למצוא התייחסויות אליה ברומנים מהמאה ה-19 שמהם ניתן להבין שהסופרים לא הכירו את התופעה במסגרת מערך אמונות מסוים כמו במובידיק או בדרקולה.

המושג שיתוק שינה (Sleep paralysis) הוטבע לראשונה על ידי וילסון ב-1928, אך ההגדרה לשיתוק שינה נגעה רק לחוסר יכולתו של הגוף לזוז. למעשה התיאור הרפואי של חוסר היכולת לזוז כבר תואר על ידי מיטצ'ל ב-1867 אך בשם אחר שלא תפס כמו המושג 'שיתוק שינה'^{^[21]}. המושג הזיית טרום שינה (Hypnagogic hallucination) הוטבע על ידי מאורי עוד בשנת 1848^{^[22]} כאשר הוא הוגדר כמצב שבו לפני ההירדמות האדם חווה הזיות שונות הנעות מצורות גאומטריות ועד ראיית דמויות או בעלי חיים. לפי מחקרים מדובר בתופעה שכיחה באופן יחסי כאשר יותר משליש מהאוכלוסייה יכול לחוות לפחות פעם אחת בימי חייהם את התופעה הזו^{^[23]}. במעבדה ביפן במהלך ניסוי הקשור לשיתוק שינה הצליחו לתעד מקרה שבו הנבדק חווה את ההזיות וראה דברים שהחוקרים לא ראו בחדר אך עדיין היה יכול לשלוט ולהזיז את גופו אך עם זאת מדובר במצב נדיר למדי^{^[24]}.

נראה שהסיבה שהתופעה אינה מקבלת את תשומת הלב הראויה היא מכיוון שהאנשים החווים את התופעה הזו מעדיפים לשמור אותה לעצמם. מחקר שנעשה באנשים שחוו שיתוק שינה הראה את התוצאות הבאות: מתוך 870 נבדקים היו 254 שחוו שיתוק שינה לפחות פעם בחייהם (29%) מתוכם רק 45% סיפרו על כך למישהו, בדרך כלל לחברים קרובים או למשפחה ואילו שני אנשים בלבד פנו לרופא. הרוב אמרו שהם העדיפו לא לספר לאף אחד כי הם בטח יישמעו 'מוזרים', כפי שאכן קרה לחלק מאלו שסיפרו על תופעה זו^{^[25]}.

2.3 תחילתו של המחקר המדעי

ישנם שני חוקרים מרכזיים שאפשר לראות בהם את אבות הידע המדעי על תופעת שיתוק השינה כאשר אחד מהם מגיע מעולם האנתרופולוגיה והשני מעולם הנוירולוגיה. בסעיפים הבאים אסקור בקצרה את עבודותיהם וגישותיהם של אותם חוקרים ובסוף חלק זה אציין היכן עומד המחקר המדעי בשנים האחרונות.

2.3.1 דיוויד האפורד

האנתרופולוג דיוויד האפורד חוקר את חוויית שיתוק השינה משנות השבעים ועד היום ובמסגרת עבודתו הוא ראיין אלפי אנשים. התעניינותו בתחום החלה לאחר חוויה אישית שעבר בשנת 1964 כשהיה סטודנט באוניברסיטה. הוא התעורר למשמע דלת חדרו שנטרקה, פקח את עיניו ולא ראה אף אחד. לפתע הוא גילה שהוא אינו מסוגל לזוז כאשר במקביל הוא שמע צעדים מתקרבים אליו מפינת החדר וחש בנוכחות מרושעת מתקרבת לעבר המיטה שלו בעוד הוא היה מבועת לגמרי. ללא אזהרה הנוכחות הזו קפצה על החזה שלו והיה קשה לו לנשום. הוא הרגיש ידיים לוחצות על גרונו והיה בטוח שהוא עומד למות. הוא נאבק בכוח כדי לנסות להחזיר לעצמו את יכולת התזוזה וכשהצליח לזוז, הוא רץ בפאניקה לאורך כמה גושי בניינים עד למועדון של הסטודנטים. לבסוף הוא נרגע אך למשך זמן רב שמר את החוויה הזו לעצמו מכיוון שהיא הייתה "מוזרה מדי"^{^[26]}.

האפורד שהיה סטודנט לאנתרופולוגיה התחיל לאחר מספר שנים עבודת שטח באי ניו-פאונדלנד שבקנדה, במהלך המחקר גילה שהחוויה שחווה מוכרת באותו אי ושלילידים, תושבי האי, יש שם לתופעה – 'המכשפה שבאה בלילה'. הוא נוכח לדעת שהתסמינים היו זהים לחוויה שאותה הוא עבר – חוסר היכולת לזוז, פחד נוראי ודמות בעלת נוכחות מרושעת, אלא שבאותו האי הדמות הייתה שונה מהדמות שהוא חווה. תושבי האי קישרו את התופעה לכישוף וכשהאפורד חקר יותר לעומק הוא גילה ששמונה עשרה אחוז מהאנשים באי חוו את אותה התופעה. מחקרים נוספים שערך האפורד בתרבויות אחרות בעולם הראו שהתופעה נפוצה בכל העולם עם שינויים קלים המאפיינים כל תרבות ותרבות^{^[27]}.

בזכות המחקר הראשוני רבים מכירים את שיתוק השינה בשם שנתן לו האפורד – 'סינדרום המכשפה' (The old hag syndrome) אם כי בריאיון שנערך עם האפורד הוא שיתף שהוא לא היה מרוצה מכך שהשם הזה נקלט מאחר והוא צמצם את התופעה לדמות ויזואלית אחת. בהרצאותיו הוא מכנה את הדמות שמופיעה – Mara שמשמעותה בשוודית 'מעיכה'. השורש של מילה זו מגיע מהאנגלוסקסים שאצלם נכתב – Mare ולמעשה הביטוי Nightmare ביטא בעבר בדיוק את החוויה של שיתוק השינה – 'המועך שמגיע בלילה'. רק בסוף המאה ה-19 ביטוי זה הופקע לטובת הפירוש הידוע כיום – סיוטי לילה. פרויד, אשר אותה תמונה של פוסלי הייתה תלויה על הקיר בחדר העבודה שלו כבר ראה את התופעה כסוג של חלום וקישר את השיתוק כקונפליקט בין רצונות כמוסים לבין איסורים חברתיים^{^[28]}.

האפורד הופתע לגלות שמחקרים בארצות הברית אינם מראים את ההקשר שבין ההיבט הגופני של שיתוק השינה לתופעת הדמות המופיעה בחדר. בשנת 1982 הוא הוציא את הספר הראשון שעסק לראשונה בנושא בהרחבה כאשר בסיכום עבודתו הוא הגיע לעשר מסקנות המאפיינות את שיתוק השינה:

התופעה שאותה כיניתי 'סינדרום המכשפה' קשורה לדפוס מורכב ויציב אשר ניתן לזיהוי והוא שונה מתופעות אחרות.
אותה תופעה נמצאת במגוון מסגרות תרבויות.
דפוס התופעה והנפוצות שלה נראה לא תלוי בנוכחות של מודל תרבותי ברור.
התופעה עצמה שיחקה תפקיד משמעותי, אך לא בלעדי, בהתפתחויות של מסורות ואירועים על טבעיים.
לגורמים תרבותיים היה תפקיד משמעותי בדרך שבה תיארו ופירשו את התופעה.
התפוצה של מסורות הקשורות בתופעה היו לעיתים קרובות מעורבבות עם התפוצה של התופעה עצמה.
התדירות שבה מתרחשת התופעה הינה גבוהה באופן מפתיע, כאשר אלו שהיה להם לפחות התקפה אחת זכורה וברורה מהווים מעל לחמש עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית.
המצב שבו מתרחשת התופעה, קרוב לוודאי מתואר בצורה הטובה ביותר כשיתוק שינה ביחד עם הזיות הקשורות למצבי טרום שינה.
למרות שייתכן וישנו קשר בין התופעה לנרקולפסיה, ולמרות שישנן מחלות שיכולות לגרום בלבול בינם לבין התופעה, סינדרום המכשפה אינו מראה על שום פתולוגיה ספציפית.
התכנים המופיעים בחוויה זו אינם ניתנים להסבר משביע רצון על בסיס הידע הקיים^{^[29]}.

לפני ממצאיו של האפורד, עד פרסום עבודתו עסקו בשיתוק שינה (Sleep Paralysis) בנפרד ובחוויות הקורות תוך כדי השיתוק בנפרד (Hypnagogic Hallucinations). האפורד הראה במחקרו שמדובר למעשה בתופעה אחת שהמדע לא קישר ביניהם עד אז. למרות שהיום כשמדברים על שיתוק שינה מתכוונים גם לשיתוק הגופני וגם למצבי התודעה והתפישה בתוך שיתוק השינה. ה DSM-IV מגדיר את שיתוק השינה כ"חוסר יכולת להזיז את הגוף בצורה רצונית, המתרחשת במצב שבין ערות לשינה... מקרים אלו מקושרים בדרך כלל לחרדה קיצונית ולעתים אף לתחושה של מוות הממשמש ובא". הספר אינו מזכיר כלל את כל אותן חוויות הקשורות בתפישה ובתודעה ובוודאי לא את הדפוסים החוזרים על עצמם שכבר נחקרו ואומתו. לכן, טוען האפורד, נראה שגם בעתיד הקרוב שיתוק שינה ימשיך להיות מאובחן בצורה שגויה^{^[30]}.

האפורד ראה שבעולם המערבי רואים בתופעה זו תופעה פסיכו-פתולוגית כאשר היא מאובחנת בטעות פעמים רבות כסוג של פסיכוזה. בעבודתו הראה האפורד שמאחר וישנם הרבה אנשים בריאים ונורמליים החווים את שיתוק השינה ישנה טעות בתפיסה הקלינית של התופעה^{^[31]}. כמו כן, האפורד מדגיש שכיום המדע כבר מבין ומסביר את המכניזם שבגללו האדם אינו יכול לזוז אך עדיין לא מוצא הסבר מדעי לחוויות של הדמות המופיעה, של היציאה מהגוף או של תחושת הרוע בחדר^{^[32]}.

2.3.2 אלן צ'יין

הפסיכולוג אלן צ'יין שגם חווה על בשרו את שיתוק השינה החל לפרסם מאמרים ומחקרים בנושא שיתוק השינה מסוף שנות התשעים של המאה העשרים. הוא פיתח שאלון אלקטרוני מקיף בנושא שיתוק השינה שזמין באתר שלו: 'Sleep paralysis page' בעזרת השאלון הוא מרבה לבדוק אספקטים שונים של שיתוק שינה כמו תנוחת שינה מסוימת היכולה להגביר את התופעה או זמן מסוים שבו התופעה מתרחשת בתדירות גבוהה יותר.

צ'יין מתמקד באספקטים הנוירולוגים של התופעה ומנסה לבסס תאוריות לחוויות המתרחשות בזמן שיתוק השינה דרך חקר המוח. בנוסף לכך צ'יין מציע לחלק את סוגי החוויות הסובייקטיביות שעוברים בשיתוק השינה לשלושה סוגים עיקריים^{^[33]}:

1. הפולש (The Intruder) – המאפיין החזק ביותר של חוויה זו הוא תחושה שיש אדם נוסף איתנו בחדר. לא תמיד הוא נראה אבל הנוכחות שלו מורגשת ומלווה תמיד בפחד גדול, בחרדה ואפילו בחרדת מוות. לעתים ישנן גם חוויות שמיעתיות הנעות בין צלילים לא ברורים כגון זמזומים, לחישות, חריקות, צלצולים וכדומה המתגברות עם הזמן ומלוות לעתים בתחושות גופניות החל מעקצוצים וויברציות ועד קולות יותר ברורים כגון צעדים, משהו כבד שנגרר על הרצפה או נהמות של חיית טרף, ולפעמים אף קולות של אנשים שמדברים בשפות מוכרות או לא מוכרות כאשר פעמים רבות הישות מתקשרת אצל אנשים לשטן, לשדים או לשאר יצורים על-אנושיים אחרים. הדמויות הנראות משתנות בקביעות אך הדמויות השכיחות ביותר הן של אנשי צל, עיגול אנרגיה או מכשפה שיושבת על החזה של האדם. הפחד העולה בתוך החוויה קשור בדרך כלל למחשבה שמנסים לקחת את הנשמה, להוציא אותה בכוח מהגוף, או פחד מהמוות.

2. האינקובוס (Incubus) – תופעה נוספת המקושרת פעמים רבות לשיתוק שינה היא תחושת לחץ על החזה או על הגב המלווה בתחושות של חוסר אוויר וחנק. אנשים תיארו פעמים רבות שראו דמות או יצור לא אנושי יושב עליהם ולעתים גם חונק אותם בגרונם. לפעמים הם חוו תחושה שהם נמשכים מהמיטה ושיש משהו שאוחז אותם ברגליים או בידיים. גם בתופעה זו הרגשות הדומיננטיים הם של פחד וחרדה גדולים מאוד, אך במקרה זה הפחד נובע על פי צ'יין משום שהאדם חושב שהוא עומד למות מחנק. האינקובוס גם מתואר כשד המקיים יחסים מיניים עם נשים כשהן ישנות, ושצורת הנקבה שלו היא הסאקאבוס (succubus) המפתה את הגברים הישנים.

3. חוויות קשורות גוף (Bodily Experiences) – ישנן תחושות גוף שונות היכולות לקרות במהלך שיתוק השינה כגון תחושת ריחוף, נפילה, תחושה של הזזת איבר למרות שהאיבר עצמו לא זז, יציאה מהגוף, ראיית החדר מזווית שונה ועוד. בניגוד לשתי התופעות הקודמות חוויה זו נחווית לעתים קרובות בצורה חיובית עם רגשות הנאה, שמחה ואפילו תחושת הארה. לעתים תחושת הריחוף נחווית יחד עם חוויית הפולש ואז עדיין יש פחד. ההבדל בין חוויית ריחוף לבין חוויית יציאה מהגוף (Out of Body Experience) הוא שבחוויית יציאה מהגוף האדם רואה את עצמו ישן עדיין במיטה ואילו בריחוף התחושה של האנשים הייתה שהגוף קל והם מרחפים. צ'יין מביא תיאורים על אנשים שהתעורר אצלם פחד לאפשר את היציאה מהגוף בגלל פחד ממוות או מראייה של דברים מפחידים.

שלושת סוגי החוויה אינם נפרדים בהכרח ופעמים רבות הם מופיעים ביחד או בזה אחר זה, ברצף. לפי צ'יין כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה חווים את התופעה הזו לפחות פעם בחייהם וכחמישה אחוזים יחוו את כל שלושת החוויות המוזכרות לעיל^{^[34]}.

2.4 שיתוק שינה במסורות מזרח אסיה

לאחר שעמדתי על המאפיינים של תופעת שיתוק השינה ועל כך שישנן הבדלים תרבותיים בנוגע לפירוש החוויה בין קבוצות שונות אתייחס למספר דוגמאות של הפירושים השונים של התופעה במספר מדינות במזרח אסיה וכיצד אותה תופעה באה לידי ביטוי במסורת של אותן תרבויות.

2.4.1 יפן – הקאנאשיבארי

הפירוש המילולי של המילה קאנאשיבארי במילון היפני היא – 'להיות קשור כך שלא ניתן יהיה לזוז' או 'להיות קפוא מחמת פחד'. אך המקור למילה הזו מגיע ממילות כישוף מתקופת ימי הביניים - “kanashibari no hō” 金縛りの法 . מילים אלו היו בשימוש על ידי כוהנים ודתות אזוטריות שביניהן גם כת הבודהיזם של שינגון שחבריה האמינו שלשם ביצוע אותם קסמים עליהם לעבור הכשרה סגפנית אינטנסיבית. הסוג הידוע ביותר של כישוף קאנאשיבארי הוא זה שהתפתח בקרב מתרגלי שוגנדו כסוג הקסם המופעל על מנת להכניע יריב או לגרש רוח רעה על ידי זימון כוחו וסגולתו של פודומיומי 不動明王, אל הפטרון של שוגנדו שבמקור נחשב לאלוהות בודהיסטית ששמו בסנסקריט היה אקאלה^{^[35]}.

כיום המשמעות של המושג משמש על מנת לתאר את החוויה שאנשים עוברים בשיתוק שינה כאשר ההסבר המקובל בתרבות העממית ביפן הוא שהשיתוק נגרם כתוצאה מנוכחות של רוח המתקרבת אל האדם הישן. האמונה ברוחות רווחת ביפן לצד התפתחות המדע והטכנולוגיה שהביאו איתם גם תוכניות טלוויזיה המסבירות על שיתוק שינה מהצד המדעי.

מערכות האמונה היפנית מסבירות כי אנשים מסוימים הם בעלי תחושה חדה במיוחד המותאמת לרוחות. תחושה זו - המכונה רייקאן 霊感 נמצאת אצל כל בני האדם ברמות שונות, ואפשר לפתח את חדותה באמצעות תרגול, אם כי היא נחשבת לעתים קרובות לתכונה תורשתית. היפנים מקשרים את החוויה של הקאנאשיברי לכזו המקושרת לאנשים בעלי רייקאן חזק אם כי גם אלו שאין להם את אותה תכונה יכולים לפי האמונה היפנית לחוות קאנאשיבארי – פשוט בתדירות נמוכה יותר^{^[36]}.

2.4.2. קמבודיה – הרוח שלוחצת עלייך – (khmaoch sângkât)

תופעה זו נחשבת למוכרת למדי בקרב תושבי קמבודיה והיא נחשבת לחלק מהפולקלור המקומי. לחוויה זו קוראים הקמבודים 'הרוח שלוחצת עלייך' כאשר הפירוש המקובל שלהם לחוויה הוא של רוח שמגיעה ולוחצת להם על החזה או על הצוואר.

הקמבודים נוטים לפרש את התופעה באחת משלוש דרכים:

רוח שנשלחה על ידי מכשף על מנת להרוג את קורבנה או לשתול לו דבר מה בגוף.
שד שמטרתו להבריח את הנשמה מהגוף.
רוח של אדם מת.

על פי המסורת הקמבודית, כאשר האדם נמצא במצב של חולשה או של 'מזל נמוך' הגוף פגיע יותר לפגיעה על ידי ישויות מטפיזיות שמגיעות לאדם השוכב, מניחות את ידיהם על החזה או הגרון שלו ומקשות עליו לנשום^{^[37]}.

כדאי לציין שייתכן ואותו הקשר שנרקם במסורת בין שיתוק השינה למקרי מוות אצל הקמבודים מתקשר לתופעה הייחודית לאזור דרום מזרח אסיה הנקראת בשפה המדעית SUNDS – sudden unexplained nocturnal death , תופעה הפוגעת בעיקר בגברים צעירים אשר מתים במהלך הלילה ואשר הרפואה לא מצליחה למצוא גורם סיבתי לכך, אם כי ההשערה המדעית היא שמדובר בכשל גנטי כל שהוא^{^[38]}. על פי חוקרת שיתוק השינה שלי אדלר, אותה אמונה בקטלניות של חוויית שיתוק השינה הייתה הגורם המרכזי למותם של אותם האנשים שנגרם על ידי אפקט הנוצבו – החמרה סימפטומטית הנגרמת מכוח האמונה. לדבריה אותה תופעה גרמה למותם של כמעט מאתיים מהגרים קמבודיים בשנות השבעים אשר לאחר שהם נטמעו בחברה המערבית שכיחות התופעה ירדה בצורה משמעותית^{^[39]}.

2.4.3 סין – דיכוי רפאים

מאז ימי קדם הסינים האמינו שנשמתו של האדם פגיעה יותר לרוחות בזמן השינה. סביב המאה השלישית לפני הספירה נכתב בסין הספר הראשון על שינה וחלומות ושבו חולקו החלומות לשש קטגוריות שונות אשר שתיים מהן הם – אי מנג – חלום הפתעה אשר פירושו מזכיר במידה רבה את תיאורי שיתוקי השינה וג'ו מנג – חלומות ביעותים המזכיר את החלק החווייתי של שיתוק השינה. במהלך המאה הראשונה לספירה הופיע לראשונה הביטוי 'דיכוי רפאים' במילון הסיני הראשון המתייחס למצב בו האדם מותקף בשנתו על ידי רוח ואינו מסוגל לזוז. כיום רוב הסינים עדיין מכירים את המושג הזה ומזהים אותו במידת מה עם תופעת שיתוק השינה^{^[40]}.

ניתן להרחיב עוד רבות על האמונות והפולקלור במזרח אסיה ועל הקשר שלו עם פירושים שונים של חוויות שיתוקי שינה אך מקוצר היריעה אסתפק בדוגמאות שהבאתי. כדאי רק לציין שדוגמאות אלו מהוות תפיסה האופיינית למדינות רבות באסיה שבהם התפיסה השלטת היא קיומה של מציאות הקיימת מעבר למציאות הרגילה. בכנס שהתרחש באוניברסיטת טארטו שבאסטוניה בנושא 'ישויות, רוחות ושדים באמונה ובפולחן שבאסיה' בשנת 2017, הובאו דוגמאות למחקרי שדה רבים המחזקים את האמונה באותה מציאות כחלק אינטגרלי מחיי היום יום^{^[41]}. בהקשר שלנו כדאי לציין את 'סרי' הטיבטי, ישות התוקפת נזירים בזמן שהם נמצאים במצב מדיטטיבי^{^[42]}, הקיצ'אני – Kichkannī בנפאל, דמות נערה יפה המגיעה בזמן שינה ומפתה את האדם לבצע איתה יחסי מין^{^[43]}. ולבסוף – הקשר שעושים ההודים בין הופעתם של שדים לבין המקדשים הטנטריים של קאלי, אלה הודית שהאיקונוגרפיה שלה דומה למדי לציורים רבים המתארים שיתוקי שינה^{^[44]}.

2.5 ההסבר המדעי לשיתוק שינה

לאחר שסקרתי את הגישות השונות והצלחתי לבסס את ההבדלים שבין הגישה המערבית – נוירולוגית, הרואה בשיתוק שינה הפרעה נוירולוגית הקשורה לתפקודי המוח אל מול הגישות הרווחות במזרח אסיה העוסקות במציאות שנמצאת מעבר לחושים שלנו וגורסת שאת שיתוק השינה יש לסווג במסגרת אותה מציאות, ארחיב לגבי המחקר האקדמי בנושא על מנת לבחון האם הגישה הנוירולוגית מסוגלת לשלול את התפיסות הרווחות במזרח אסיה לגבי פירושה של התופעה.

הנוירולוגיה מגדירה את המנגנון הפיזיולוגי של שיתוק השינה כהפרעה הקשורה לשנת החלום, כאשר מבחינת הפעילות המוחית ניתן לראות שהפעילות זהה לשנת חלום כאשר ההבדל בין זה לבין חלום רגיל הוא שהמוח והתודעה נמצאים במצב ערות ולא במצב שינה^{^[45]}.

אותו שיתוק גופני הוא למעשה מנגנון טבעי המתרחש בזמן חלום ומונע מהגוף לזוז בזמן שאנו חולמים, כלומר שאם אדם חולם שהוא רץ, הוא יישאר ללא תנועה במיטתו ולא ירוץ בשנתו. מתוך תפיסה זו שיתוק השינה נחשב לסוג של הפרעה שבה השיתוק ושנת החלום עדיין פעילים אך מסיבות שעדיין אינן ידועות - האדם ער. למרות שכל אחד מהאוכלוסייה יכול לחוות שיתוקי שינה ישנם מחקרים המראים שגורמים מסוימים מגבירים את הסיכוי לחוות את התופעה וביניהם – פוסט טראומה, נרקולפסיה, התקפי חרדה, מחסור בשינה, רעב ולחץ^{^[46]}.

מעבר לפיזיולוגיה של השיתוק ישנה גם החוויה הסובייקטיבית אשר לרוב כוללת את אחד משלושת המאפיינים הבאים – ראייה או תחושה של מישהו מאיים בחדר, ישות הגורמת ללחץ על החזה או הגרון ויציאה מהגוף. מצבים אלו לרוב מתויגים במחקר המדעי כ'הזיות היפנוגוגיות' הקשורים לשלבי ההרדמות והיקיצה אך ניסיון לחקור אותם לעומק הביא להעלתן של מספר השערות המבוססות על מדע הנוירולוגיה. על פי צ'יין אותה דמות ותחושת פחד מקושרת לפעילות של המוח האמצעי, הישות הלוחצת על האדם מתקשרת לכך שהנשימה בזמן שנת חלום היא איטית ורדודה יותר ולכן יכולה להתקשר למחסור באוויר ותחושת היציאה מהגוף קשורה להפעלה של המכניזם של התנועה בגוף כאשר הגוף למעשה לא זז וכך נגרמת תחושה של ציפה באוויר.

מכלל ההסברים המדעיים ניתן לראות שהמדע הצליח במידה מסוימת להסביר את הסיבה היוצרת את המימד הפיזיולוגי של השיתוק הגופני אך כל שאר ההסברים, הקשורים יותר לחוויה הסובייקטיבית של האדם בזמן שיתוק שינה, מבוססים על השערות בלבד אשר נקודת ההנחה שלהם היא שהמוח הוא זה שיוצר את התודעה וזאת בניגוד לתפיסה הרווחת במזרח אסיה על כך שהתודעה קיימת מעבר לגבולות המטריאליסטים של המציאות.

לסיכום, ניתן לראות כיצד נוצרו שני נרטיבים שונים לגבי התופעה אשר למעשה כל אחד מהן מבוסס על סמך אמונה או היפותזה, בין אם זו האמונה בעולם שמעבר למציאות הרגילה ובין אם זו ההיפותזה שהתודעה היא תוצר של המוח. ישנן נקודות השקה מועטות בין שתי הגישות כמו למשל הקשר שעושה המדע בין מצבים כמו לחץ, רעב ופוסט טראומה לבין הגישה הקמבודית הרואה גם את גורם החולשה כגורם המגביר שיתוקי שינה אך במובנים רבים שני הנרטיבים הללו נמצאים בסתירה ובמתח האחד כלפי השני מאחר והאמונה הבסיסית של כל אחד לגבי מהות התודעה סותר את הגישה השנייה.

לאחר שהראיתי ששני הנרטיבים מתבססים על הנחות ופרדיגמות ולא על הוכחות אמפיריות ומדעיות אבדוק בחלק הבא של העבודה האם ניתן להבחין אצל אקדמאיים ממזרח אסיה בגישה המקבלת את הנרטיב הרווח במדינות המוצא שלהם, או האם הם מאמצים את הגישה המערבית האקדמאית הדוגלת בהיפותזה שמדובר בהזיות בלבד.

3. בין מסורת לגישה האקדמית

3.1 חוקרים מהמזרח באקדמיה

בחלק זה של העבודה אסקור מקורות אקדמיים ממזרח אסיה המתייחסים לתופעת שיתוק השינה על מנת שאוכל להשוות את היחס של אותן המקורות הן כלפי המסורות המקומיות והן כלפי הגישה המערבית וזאת על מנת לנסות ולגבש תמונה מקיפה כמה שניתן על העמדה שבה אקדמיים במדינות מזרח אסיה ממצבים את עצמם לגבי התופעה.

לאחר שבחלק הקודם הזכרתי שניים מהחוקרים הראשיים שהחלו לגעת בנושא שיתוק השינה באקדמיה והחלו לחקור את התופעה לעומק – האפורד בארצות הברית וצ'יין בקנדה, אתייחס לחוקר שלישי שהחל לחקור את התופעה במקביל אליהם, במחצית השנייה של שנות השמונים – קאזוניקו פאקודה מהמחלקה הפסיכולוגית של אוניברסיטת וואסדה בטוקיו. פאקודה הוא זה שעשה את הקישור הראשון בין תופעת הקאנאשיבארי שבה לא ניתן לזוז כאשר מתעוררים לבין תופעת שיתוק השינה^{^[47]}. המחקר הראשון שלו בחן אצל יפנים שחוו שיתוק שינה האם הם מכירים את תופעת הקאנאשיבארי ואכן מעל 98% הכירו את המסורת הזו, בנוסף לכך, מתוך אלו שחוו שיתוקי שינה - 46% מהגברים ו71% מהנשים אמרו שבחוויה שלהם יש קשר בין שיתוק שינה לעולם הרוחות כאשר אחד מאותם אנשים תיאר זאת כך "התעוררתי משנתי וגיליתי שאני לא יכול לזוז ולדבר, ראיתי דמות שהזכירה לי אל בודהיסטי על הבטן שלי ופחדתי מאד"^{^[48]}.

מטרת המחקר של פוקודה הייתה להראות שתופעת הקאנאשיבארי ושיתוק השינה הם אותה תופעה וכך הוא מסכם "הדמיון הרב לא משאיר מקום לספק שהקאנאשיבארי ושיתוק השינה הן תופעות זהות ושהקאנאשיבארי מכיל הזיות היפנוגוגיות, אותן מאפיינים של התקפות הקאנאשיבארי גורמות כנראה לחלק מהאנשים להאמין שרוחות רעות גורמות לאותו שיתוק".

מחקר זה, היה הראשון בסדרת מחקרים כאשר לענייננו הנתונים החשובים הבאים לידי ביטוי במחקר הם שרוב היפנים מקשרים בין שיתוק שינה לבין רוחות ושהחוקר מאמץ את המושג המערבי 'הזיות היפנוגוגיות' על מנת להסביר את המראות שאותם האנשים חווים בזמן שיתוק השינה. כמו כן חשוב לציין שמחקר זה נועד לאוזניים מערביות והתפרסם במגזין בנושא שינה בארצות הברית.

עשרים שנה לאחר מכן, פוקודה עדיין מנסה לפצח את המסתורין של שיתוק השינה תוך אימוץ הגישה הנוירולוגית שטוענת שהכל בסופו של דבר הוא תוצר של המוח. הוא העלה את ההיפותזה שהסיבה שבגללה רואים לרוב דמויות מפחידות במהלך שיתוק שינה היא מאחר והאמיגדלה המזוהה עם פחד פעילה יותר במהלך שנת ^{^[49]}REM. הסבר זה לא הוכח וגם זכה לביקורות רבות שפוקודה עצמו מזכיר בתוך המחקר שלו אך לעניינינו ניתן לראות שפוקודה אימץ גישה רדיקלית שרואה אפילו ברגשות הפחד, תוצר של תהליכים נוירולוגיים פנימיים וזאת בניגוד לעדויות של האנשים, כולל אותה עדות ממחקרו הראשון שבה ניכר שתחושת הפחד מגיעה בעקבות השיתוק וראיית הדמויות המפחידות ולא קודמת להן.

נקודת מבט מעניינת על תחושותיו של יפני באקדמיה המערבית, מספק לנו אייקו יושימורה, אשר פרסם מאמר בנושא בזמן שהיה מועמד לדוקטורט בפולקלור באוניברסיטת וויסקונסין אשר כתב על תופעת שיתוק השינה אצל היפנים:

"כיליד יפן, ידעתי מה זה קאנאשיבארי רוב חיי... וזה היה סימן מבחינתי ומבחינת חבריי לקיומו של העל טבעי. אך כאשר התבגרתי למדתי דרך הטלוויזיה והעיתונים שניתן להסביר את התופעה הזו בצורה מדעית... בגלל הרקע שלי אני יודע שאלו שחוו קאנאשיבארי נאבקים על מנת למצוא היגיון לאותה תופעה ושעל אותם אנשים יהיה לבחור בין שני הסברים הסותרים אחד את השני".^{^[50]}

יושימורה גם עושה קשר בין הרוח המופיעה בפולקלור היפני בשם זאשיקי המתוארת בתור רוח הנמצאת בבתים ולרוב היא רוח טובה אך יש לה גם צד שובב שהיא רצה בלילה, מזיזה את הכריות, עושה רעש או מתיישבת על החזה של האנשים כשהם ישנים^{^[51]}.

כמו כן הוא מציין מחקר שנעשה ביפן על תלמידים שלמדו פסיכולוגיה ונחשפו להסבר המדעי בנוגע לקאנאשיבארי, מחקר זה הראה שלמרות ההסברים המדעיים יותר משבעים אחוז מהסטודנטים סברו שלא ניתן יהיה להסביר את התופעה רק על ידי הסברים מדעיים^{^[52]}.

בין השורות ניכר שהמחבר לא מנסה לשלול את האמונה היפנית ולא לקבוע שההסבר העל טבעי הוא מופרך, עם זאת הוא מקדיש סעיפים נרחבים במחקרו שבהם הוא מגן על עמדתו הניטרלית:

"במדעי הדתות נותנים אמון בסיפורים של אלו שחווים את החוויה, פעולה זו יוצרת אמון וכבוד בין החוקר למושא המחקר. העוסקים במקצועות רפואיים עשויים לדחות את טענת המטופל למעורבות על טבעית לטובת הטיפול ב'הפרעה' של המטופל בתרופות מערביות. אבל אני הייתי חופשי מכך מכיוון שמושאי המחקר שלי לא חיפשו טיפול קליני, אני וגם הם לא ניסינו לספק אבחנות רפואיות מדויקות. ומכיוון שהם היו עירוניים, בעלי צווארון לבן ומשכילים המשתייכים לרוב הגזעי והאתני ביפן, לא דאגתי מכך שאייצג אנשים או קבוצות פגיעות מבחינה חברתית".

"קוראים שאינם יפנים עשויים להטיל ספק בהסברים של הנשאלים, אך תגובות מסוג זה לא משפיעות על מעמדם החברתי בתרבות מולדתם. הצלחתי ליזום את הראיונות שלנו מתוך הבנה שהנשאלים שלי ואני חלקנו את אותו מידע תרבותי בסיסי על קנאשיברי. היה להם קל לספר לי את סיפוריהם מכיוון שהם ידעו שאנחנו מודעים באותה מידה לגבי קנאשיברי, ושאני לא גורם חיצוני תרבותי שעשוי לא להבין את חוויותיהם וגם לא ספקן שעשוי לפקפק בתהליכי ההיגיון שלהם. זה אפשר לי להתרכז בדינמיקה של הרציונליזציה של כל חוויה קנאשיברית, שכללה שקלול של הפרט את שני סוגי ההסברים (על טבעיים ומדעיים) ומדידת הסבירות של כל אחד".^{^[53]}

במהלך חיפושיי אחר חוקרים בולטים בחקר שיתוק השינה נתקלתי בד"ר באלאנד ג'אלאל, שם חדש יחסית בעולם המחקר אשר נחשב כיום למומחה המוביל בשיתוק השינה ואשר פרסם כבר מעל ל-40 עבודות אקדמאיות למרות גילו הצעיר^{^[54]}. כמו רוב החוקרים המובילים בתחום, גם ג'אלאל התחיל לחקור את הנושא לאחר חוויה אישית של שיתוק שינה שאירעה לו בגיל ההתבגרות ושגרמה לו לנסות להבין מה הוא חווה. הוא חתום על מחקרים רבים בנושא שיתוק השינה כגון הקשר שבין שיתוק השינה לשדים בקרב טורקים, מצרים, איטלקים ודנים אך בעיקר משתייך לתחום הפסיכולוגיה וחוקר את שיתוק השינה דרך הפריזמה של מדעי המוח.

מעבר לשמו של ג'לאל המסגיר את שיוכו האתני להודו ומראהו, לא הצלחתי למצוא שום התייחסות בראיונות או באינטרנט לביוגרפיה האישית של ג'לאל אך המבטא הבריטי שלו לא מסגיר את שורשיו ההינדואיים.

מה שמרתק בעיניי הוא שכאשר בוחנים את מחקריו של ג'לאל בתחום הנוירולוגיה והפסיכולוגיה ניתן לראות את ה'גלישה' של מתודות ממזרח אסיה אל תוך שדה החקירה הנוירולוגי הנחשב למעוז הגישה המערבית. חלק ממחקריו שפורסמו כחודש לפני כתיבת עבודה זו יכולים אולי לרמז על שינוי לטובה העובר על האקדמיה אשר מקבלת חלק מהמתודות 'המזרחיות' ומתחילה ליצור אינטגרציה עם מזרח אסיה. בין מחקריו של ג'לאל ניתן לראות את מאמר המערכת שלו על השפעות הטאי צ'י על שינה טובה^{^[55]}, השפעת השימוש במיינדפולנס אצל פליטים שעברו טראומה^{^[56]}, ומחקרו האחרון על השפעתה של מדיטציית הרגעה על תופעת שיתוק השינה^{^[57]}. נראה שמצד אחד ג'לאל מקבל את הגישה הנוירולוגית המערבית הרואה בשיתוק שינה תופעה שניתן להסביר אותה על ידי תפקודי המוח אך עם זאת השיטות שאותן הוא בוחן וחוקר על מנת להשפיע על תפקודי המוח הן שיטות 'מזרחיות' אשר עד לא מזמן המדע התייחס אליהן בזלזול כאל תורות 'ניו אייג'יות' ולא ראה בהם ערך מדעי.

בראיון שבו השתתף ג'לאל במסגרת הפודקאסט ^{^[58]}Project psychology בשנת 2020 נשמע ג'לאל פחות נחרץ לגבי העליונות של הגישה המדעית בעניין של שיתוק השינה. כאשר הוא הציג בפני המראיין את הגישות של המצרים והאיטלקים הקשורות לשדים ולאחר מכן את הגישות של הדנים אשר מקשרים את התופעה ללחץ וחרדה, אמר המראיין: 'בעצם הדנים מפרשים את זה בצורה הנכונה יותר'. ג'לאל חלק עליו ואמר: "לא הייתי אומר הנכונה יותר אלא 'על פי הגישה המדעית' ". כמו כן מתייחס ג'לאל לתחושותיו האישיות ומשתף את המראיין שלמרות שהוא מכיר היטב את ההסבר הנוירולוגי ואף מרבה להרצות עליו, כאשר הוא חווה שיתוק שינה הוא עדיין בחוויה שלו בטוח שיש ישות שאיתו בחדר וכל ההסברים הנוירולוגיים או הידיעה שמדובר בהזיה בלבד לא תמיד עוזרת להילחם בפחד".

3.2 אימוץ גישות מולטי-צנטריות על ידי חוקרים מערביים

לפני סיומו של חלק זה, חשוב לציין שהניסיון שלי להציג בצורה דיכוטומית את ה'מערב' אל מול ה'מזרח' לא תמיד בא לידי ביטוי בשטח וישנם גם אקדמאיים רציניים אשר יוצאים בגלוי כנגד התפיסה ההגמונית האירו-צנטרית לגבי התודעה ומנסים להביא קולות חדשים. אחת מהן היא חוקרת שיתוק השינה שלי אדלר שחקרה את תופעת שיתוק השינה על הפליטים מקרב בני ההמונג ופיתחה את התזה על ההשפעה הביו-תרבותית על חוויית שיתוק השינה ועל כך שהיא יכולה אף לגרום למוות כאשר זו האמונה של אותה התרבות. בהקדמה לספר שלה היא כותבת על התלבטותה לגבי אילו מבין המושגים האפשריים ישמשו בספר בכל פעם שהיא תתייחס לשיתוק השינה: "נראה כי בחירת מונח כמו שיתוק שינה רמזת לכך שאני מעניקה את ההסבר המדעי כסיפור "האמיתי" של האירוע. בסופו של דבר, לאחר שבחרתי ממספר מועמדים גרועים, נותרתי עם המושג ההיסטורי 'nightmare' על מנת לציין את התופעה^{^[59]}". לדבריה, על מנת להבין באמת את תופעת שיתוק השינה "עלינו להתחיל להשעות את האמונה והמחויבות התרבותית הרגילה שלנו לגבי הדיכוטומיה של נפש/גוף, נראה/בלתי נראה, טבעי/על טבעי, שינה/ערות וקסום/רציונלי"^{^[60]}. לטענתה מודלים אלו של חשיבה הם לא אוניברסליים אלא מאפיינים את החשיבה ואת התרבות המערבית^{^[61]}.

המסקנה של אדלר לגבי ההתייחסות המדעית לשיתוק השינה היא חד משמעית: "מכיוון שתופעת ה-nightmare אינה מכבדת את הגבול שהצבנו - בין מדע לדת או בין גוף לנפש - חשיבתנו חייבת להתריס כנגד המודלים הקונבנציונליים והרדוקציוניסטים כדי להבין את החוויה בצורה המלאה ביותר"^{^[62]}.

גישה דומה המדגישה את החשיבות של התרבות ניתן למצוא אצל הפסיכיאטר, פרופסור אליעזר ויצטום, אשר חקר את השפעת סינדרום הזאר אצל הקהילה האתיופית בארץ, אשר במידה רבה מזכירה את שיתוק השינה תוך כדי התייחסות תרבותית לקיומם של שדים: "התעלמות מהרקע התרבותי ומהייחוד של מטופלים מתרבויות שונות עלולה לעורר בהם תחושה של ניכור עקב כך שהמטפלים אינם מבינים אותם ולעתים אף תחושה שהם לועגים להם. הפערים התרבותיים עלולים להביא לידי פרשנות בלתי מתאימה של התסמינים שלהם ולכן אף לאבחון שגוי שעלול להביא לטיפול מוטעה, לרבות אשפוז מיותר וטיפול תרופתי שאינו נחוץ ואף עלול להזיק. הכרת תרבותו של האדם הפונה לטיפול ולייעוץ נפשי מהווה את הצעד הראשון וההכרחי להתערבות מקצועית רגישת-תרבות^{^[63]}".

חוקר מערבי נוסף שכדאי לציין אותו הוא פרופסור ג'פרי קרייפל ממדעי הדת, אשר מביא קול ייחודי בחשיבה המערבית ואשר מקבל את ההנחה שהתודעה קיימת מעבר לגבולות הצרים של המוח האנושי. בראיון שהתקיים בשנת 2018, קרייפל סיפר על החוויה שגרמה לו למעשה להתחיל להתעניין בעולם הרוחני ובמציאות שמעבר בעקבות חוויה שהוא עבר בכלכותה בשנת 1989: "למדתי מסורת בשם "שאקטה טנטרה". האיקונוגרפיה המרכזית בה כוללת אלילה שחורה או כחולה הניצבת על בעלה, שיווה, השוכב על גבו ונראה כי הוא ישן או במדיטציה... במהלך קאלי פוג'ה, פסטיבל סתיו שהוקדש לאלה המסוימת הזו, בדיוק ביקרתי בכל המקדשים והתעמקתי בתצוגה הטקסית היפהפייה הזו. התעוררתי מוקדם בבוקר ולא יכולתי לזוז. הייתי משותק. שכבתי על גבי, בדיוק כמו שיווה, והאנרגיה הארוטית המדהימה הזו נכנסה לחדר או יצאה ממני והתחילה להתעסק עם גופי. הייתי ער לגמרי, אבל הייתי משותק. ההנחה הראשונה שלי הייתה שקיימת הפרעה בתפקוד החשמלי בקיר ושמחשמלים אותי ואז חשבתי שיש לי התקף לב ומתתי... באותה נקודה הייתה לי הרגשה שאני עוזב את גופי וצף עד התקרה במעין חוויה קלאסית של יציאה חוץ לגוף או חווית סף מוות... הייתה לי התחושה שמשהו עמוק קרה"^{^[64]}.

ניכר שקרייפל עבר חוויית שיתוק שינה אך כיוון שהוא לא היה מודע להסבר המדעי אלא עשה את ההקשר התרבותי אותו עושים ההינדואיים לגבי תופעת שיתוק השינה וההקשר שלו לקאלי ושיווה, ייבא קרייפל את הגישה המזרחית אל תוך האקדמיה.

נכון לשנה שבה נערך הריאיון, נראה שקרייפל עדיין לא קישר בין החוויה האישית שלו לבין תופעת שיתוק השינה וכאשר הוא נשאל האם לדעתו הוא פגש באותה חוויה ממד טרנסנדנטלי של המציאות הוא ענה: "התחשמלתי על ידי נוכחות חזקה להפליא שהייתה אינטליגנטית ושהיה בה מידע. אני לגמרי מאמין בזה... אני פשוט מתאר מה קרה לי ואיך ביליתי את חיי בניסיון להבין את זה – בצורה מאד לא מושלמת, הייתי מוסיף"^{^[65]}.

קרייפל למעשה מביא לאקדמיה את החוויה שלו ממקור ראשון, אותה חוויה שתוארה במקורות רבים וביניהם התנ"ך, הקוראן, הקבלה והשמאניזם המתארים כיצד חוויה בעלת אלמנטים של שיתוק שינה הובילה לחוויית התעלות רוחנית גבוהה.

נקודה מעניינת נוספת היא כשהמראיין שואל את קרייפל על התגובות באקדמיה על עמדתו החריגה בנוגע לתפיסותיו הרוחניות, תשובתו של קרייפל שופכת אור על חלק מהגישות והחוקרים שסיקרתי במהלך עבודה זו: "יש מוט טוטם באקדמיה. הפיזיקה נמצאת בראש וחקר הדתות בחלק התחתון ביותר. כעת, ככל שאתה עולה במוט הטוטם המדומה הזה, כך הסיכוי שתאמר דברים "מקוממים" או "בלתי אפשריים" הולך ופוחת, מכיוון שאתה צריך להגן על הזכות שלך ועל סמכותך - כלומר על מקומך על מוט הטוטם. אך גם ההפך הוא הנכון. ככל שאתה נמצא נמוך יותר על מוט הטוטם הזה, כך יש לך פחות להפסיד. אני יושב בתחתית המוט, בלימודי דת, תחום שרוב האנשים אפילו לא שמעו עליו, כך שאין לי כמעט מה להפסיד. אני יכול לומר מה שאני רוצה, או כך לפחות זה נראה, מאחר ואני לא אמור לדעת שום דבר שכדאי לדעת. אבל אני כן". דבריו של קרייפל מספקים הצצה אל תוך הפוליטיקה של העולם האקדמאי וגם שופכות אור על ההבדלים בדבריהם של החוקרים שהובאו במהלך העבודה אשר היו מתחומי הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה, הפולקלור והאנתרופולוגיה, אשר נמצאים במקומות שונים על אותו עמוד הטוטם מדומה עליו מדבר קרייפל.

סיכום

בעבודה זו ניסיתי לבחון את מאבקי הכוחות שבין תפיסות מזרחיות לבין תפיסות מערביות כפי שהן באות לידי ביטוי באקדמיה. מהחומרים שהבאתי במהלך עבודה זו ניסיתי לצייר תמונה כמה שיותר מקיפה מהחומרים שאליהם הייתה לי גישה אליהם אם כי יש לקחת בחשבון שישנם גם חומרים רבים אשר אינם מתורגמים לאנגלית ובכך מתקבלת תמונה חלקית למדי לגבי פרסומים אקדמיים הנעשים בשפות האסייתיות המקומיות.

עם זאת, על סמך העבודות, המאמרים ודבריהם של החוקרים שנכללו במסגרת עבודה זו מתקבלת תמונה מורכבת למדי לגבי אותם יחסי כוחות באקדמיה שבין המערב למזרח אסיה, אך עדיין ניתן להגיע למספר מסקנות ולזהות תהליכים אשר ייתכן ויבואו לידי ביטוי בצורה ברורה יותר בעתיד.

אחת הנקודות החשובות שעלו במסגרת המחקר היא התפיסה האירו-צנטרית המאפיינת את האקדמיה. בעוד תרבויות אחרות נחקרות באקדמיה מתוך גישה שהתרבות המערבית והאמונות המערביות החילוניות הן האמת המוחלטת והאובייקטיבית, נראה שלפחות בנוגע לשיתוק השינה ישנם יותר ויותר חוקרים מערביים אשר מבינים את המוגבלות של תפיסה זו וקוראים לבחינה של תרבויות אחרות בצורה רגישה יותר ומתוך הבנה שאין אמת מוחלטת אלא אמיתות יחסיות.

כמו כן עולה כי עולם האקדמיה ומערכות החינוך הן המשך ישיר של ההשפעה המערבית והתקופה הקולוניאלית והשפעה זו המשיכה וממשיכה להשפיע אף היום על ענפי המחקר בגופים האקדמאים בעולם בכלל ובמזרח אסיה בפרט ובכך להכתיב תפיסה מערבית לגבי המציאות גם במקרים בהם תפיסה זו מתנגשת עם התפיסות המסורתיות יותר של אותם מדינות וגם במקרים בהם סקרים מראים שהרוב הגדול של הציבור באותן מדינות חווה את תופעת שיתוק השינה בצורה שונה מההסבר המערבי-אקדמאי. במקרים אלו נראה שרוב החוקרים ממזרח אסיה הנמצאים באקדמיה מיישרים קו עם התאוריות המדעיות המערביות ומפנים גב למסורות המקובלות בארצות המוצא שלהם.

בנוסף לכך, ניתן לראות גם השפעה הפוכה על האקדמיה שבה, במסגרת הגלובליזציה ומעבר של מהגרים ורעיונות שונים מתחיל תהליך דיפוזי שבמסגרתו רעיונות 'מזרחיים' מגיעים טיפין טיפין אל תוך האקדמיה ומתחילים ליצור תהליך של שינוי של הפרדיגמות הישנות וקבלתן של תפיסות שבעבר התקבלו בבוז בעולם האקדמי.

בהקשר הספציפי של שיתוק השינה, נראה שאנו נמצאים במהלכו של תהליך שבמסגרתו האקדמיה נמצאת מצד אחד עם ידע מדעי חדש על התופעה אך במובנים רבים היא גם נמצאת בפיגור יחסית לתרבויות אחרות וזאת כאשר מחקרים חדשים מתכתבים עם ידע ילידי של אלפי שנים. את הפער הזה ניתן לייחס לכך שבעוד שבתרבויות אחרות ישנו ידע רציף העובר מדור לדור אשר קיים בתוך מסגרת התייחסות נרחבת, במערב, תופעת שיתוק השינה כמעט ונעלמה במהלך המאה העשרים וכאשר אנשי טיפול ומקצוע עדיין מאבחנים בצורה שגויה את התופעה או שאינם מכירים אותה. כך שיתוק השינה הפך לתופעה לא מוכרת במערב ובכך נקטעו מסורות של ידע שעברו מדור לדור.

ניצנים ראשונים של שינויים לגבי התפיסה המערבית של חקר שיתוק השינה והאתגר שהוא מספק לעולם המדעי, וזאת בהתחשב בתהליכים החברתיים העוברים על האקדמיה יכולים להביא בעתיד תיקון למצב הנוכחי שבו גם לאחר עידן הקולוניאליזם, אותם יחסי שליט-נשלט נותרו על כנן במסגרת האקדמיה וזאת בתקווה שיותר ויותר חוקרים ממזרח אסיה יעזו לקרוא תיגר על התפיסות האירו-צנטריות לגבי מהות התודעה ולהביא את הקולות הייחודיים של תרבויות שונות מרחבי העולם בצורה שבה הן יהיו שוות בין שווים.

ביבליוגרפיה

גרינשפון, י. "בקדרת הזמן: ליניאריות מכאיבה וגיחות מילוליות אל האלמוות בהודו העתיקה", זמנים 68 (תל אביב 2000) 113-121.

לוין, י. פלג, א. (1981) עולם השינה והחלומות, תל אביב: ספריית מעריב.

מלוויל, ה. (2009) מובי דיק, (גירון, ג.(מתרגם), תל אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד.

מרגולין, י. ויצטום, א. תסמונות נפשיות תלויות-תרבות בישראל, פסיכיאטריה, 13, 2009: 16-27.

סאקס, א. (2013) הזיות, (אונא, י. (מתרגם), אור יהודה: זמורה ביתן, דביר.

Adler, Sh. "Sleep Paralysis : Night-mares, Nocebos, and the Mind-Body Connection", 2011, Rutgers university press, London. 3.

Altbach, Ph. "Twisted Roots: The Western Impact on Asian Higher Education", From Dependence to Autonomy: The Development of Asian Universities, 1989, 1-21.

Bower, B. "Night of the Crusher – the Waking Nightmare of Sleep Paralysis Propels People into a Spirit World", Science News, 168(2), 2005: 27.

https://www.buzzsprout.com/1112573/4258520?fbclid=IwAR1g7nZNPO0kOrFla4xRzfS_-SHjwHNQArtepFerowUJAWlSaVI5I5qFSVg

Cheyne, J. Newby‐Clark, R. Steve D. "Relations among Hypnagogic and Hypnopompic Experiences associated with Sleep Paralysis", Journal of Sleep Research, Vol 8(4), 1999: 313–317

Cheyne, J. "The True Night-Mare: SP in Myth and Legend", 2010:

http://arts.uwaterloo.ca/~acheyne/night_mare.html

Dumbrill, G. Green, J. "Indigenous Knowledge in the Social Work Academy", Social Work Education The International Journal, 27(5), 2008: 489-503.

https://expertscape.com/ex/sleep+paralysis

Fukuda, K. "High Prevalence of Isolated Sleep Paralysis: Kanashibari Phenomenon in Japan", Sleep, 10(3), 1987: 279-286.

Fukuda, K. "Emotions during Sleep Paralysis and Dreaming", Sleep and Biological Rhythms, 3, 2005: 166-168.

Henton, D. "‘The Ghost Pushes You Down’: Sleep Paralysis-Type Panic Attacks in a Khmer Refugee Population", Transcultural Psychiatry, Vol 42(1) 2005: 46–77.

Henton, D. Jalal, B. "Loving‐Kindness in the Treatment of Traumatized Refugees and Minority Groups: A Typology of Mindfulness and the Nodal Network Model of Affect and Affect Regulation", journal of clinical psychology, vol 69(8), 2013: 817-828.

"History of Education in China", china education center - https://www.chinaeducenter.com/en/chistory.php

Hufford, D. "sleep paralysis part 3 of 10", 2010: http://www.youtube.com/watch?v=xJg01nm9vu0&feature=relmfu

Hufford, D. "The Terror That Comes in the Night: An Experience-Centered Study of Supernatural Assault Traditions", Pennsylvania: University of Pennsylvania Press, 1982: 54-113.

Hufford, D. "Visionary spiritual experiences and cognitive aspects of spiritual

Transformation", The Global Spiral, 9(5) 2008.

Jalal, B. "Evidence for Tai Chi as a НerapeutLc Mind-Body Intervention for Sleep: A Commentary on Raman et al. Review and Meta-Analysis", Sleep Disorders & Therapy, 3(2), 2014.

Jalal, B. "Meditation-Relaxation (MR Therapy) for Sleep Paralysis: A Pilot Study in Patients With Narcolepsy", frontiers in neurology, 2020.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7434831/

Jingjing, Z. Da, Z. Su, T. "Sudden Unexplained Nocturnal Death Syndrome: The Hundred Years' Enigma", Journal of the American Heart Association, vol.7(5), 2008.

Jung-Hoon, J. "Decolonizing Educational/Curriculum Studies in East Asia: Problematizing Shadow Education in South Korea", Inter-Asia Cultural Studies, 19(2), 2018: 269-281.

Kincheloe, J. Semali, L. "What is Indigenous Knowledge?: Voices from the Academy" routledge, new York, 1999.

https://lareviewofbooks.org/article/the-queerness-of-it-all-an-interview-with-jeffrey-kripal/

Lyngdoh, M. Punzi, V. Valk, U. "Deities, Spirits and Demons in Vernacular Beliefs and Rituals in Asia", University of Tartu. 2017.

Nakayama, S. "Independence and Choice: Western Impacts on Japanese Higher Education", Higher Education, 18, 1989: 31-48.

Manford, M. Andermann, F. "Complex Visual Hallucinations – Clinical and Neurobiological Insights", Brain. 121, 1998: 819-840.

McClenon, J. Edwards, D. “The Incubus in Film, Experience, and Folklore.” Southern Folklore, 52(1) 1996: 3-18.

Olunu, E. Kimo, R. Onigbinde, E. Akpanobong, M. Enang, I. Osanakpo, M. " Sleep Paralysis, a Medical Condition with a Diverse Cultural Interpretation", International Journal of Applied and Basic Medical Research, 8(3), 2018: 137-142.

Schneck, J. "Henry Fuseli, Nightmare, and Sleep Paralysis", Journal of American Medical Association, 207(4) 1969: 725-726.

Takeuchi, T. Miyasita, A. Inugami, M. Sasaki, Y. Fukuda, K. " Laboratory Documented Hallucination during Sleep-Onset REM Period in a Normal Subject", Perceptual and Motor Skills, 78, 1994: 979-985

Vihvelin, H. "on the Differentiation of some Typical Forms of Hypnagogic Hallucinations", Acta Psychiatrica Scandinavica, 23 (3-4), 1948: 359-389.

Wing, Y. Lee, SH. Chen, CH. "Sleep Paralysis in Chinese: Ghost Oppression Phenomenon in Hong Kong", American Sleep Disorders Association and Sleep Research Society, 17(7) 1994: 609-613.

Yoshimura, A. "To Believe and Not to Believe: A Native Ethnography of Kanashibari in Japan", The Journal of American Folklore, Vol. 128, 2015: 146-148

[1] Cheyne, J. Newby‐Clark, R. Steve D. "Relations among Hypnagogic and Hypnopompic Experiences associated with Sleep Paralysis", Journal of Sleep Research, Vol 8(4), 1999: 313–317

[2] Olunu, E. Kimo, R. Onigbinde, E. Akpanobong, M. Enang, I. Osanakpo, M. " Sleep Paralysis, a Medical Condition with a Diverse Cultural Interpretation", International Journal of Applied and Basic Medical Research, 8(3), 2018: 137-142.

[3] kompanje, E. " 'The Devil lay upon her and Held her Down': Hypnagogic Hallucinations and Sleep Paralysis described by the Dutch Physician Isbrand Van Diemerbroeck (1609-1674) in 1664", Journal of Sleep Research, 17(4), 2008: 464-467.

[4] Hufford, D. "The Terror That Comes in the Night: An Experience-Centered Study of Supernatural Assault Traditions", Pennsylvania: University of Pennsylvania Press, 1982: 54-113.

[5] גרינשפון, י. "בקדרת הזמן: ליניאריות מכאיבה וגיחות מילוליות אל האלמוות בהודו העתיקה", זמנים 68 (תל אביב 2000) 113-121.

[6] Nakayama, S. "Independence and Choice: Western Impacts on Japanese Higher Education", Higher Education, 18, 1989: 31-48.

[7] Dumbrill, G. Green, J. "Indigenous Knowledge in the Social Work Academy", Social Work Education

The International Journal, 27(5), 2008: 489-503.

[8] Altbach, Ph. "Twisted Roots: The Western Impact on Asian Higher Education", From Dependence to Autonomy: The Development of Asian Universities, 1989, 1-21.

[9] "History of Education in China", china education center - https://www.chinaeducenter.com/en/chistory.php

[10] שם.

[11] שם.

[12] Kincheloe, J. Semali, L. "What is Indigenous Knowledge?: Voices from the Academy" routledge, new York, 1999.

[13] שם עמוד 15

[14] שם, עמוד 42.

[15] Jung-Hoon, J. "Decolonizing Educational/Curriculum Studies in East Asia: Problematizing Shadow Education in South Korea", Inter-Asia Cultural Studies, 19(2), 2018: 269-281.

[16] Dumbrill, G. Green, J. "Indigenous Knowledge in the Social Work Academy", Social Work Education

The International Journal, 27(5), 2008 : 489-503.

[17] Cheyne, J. Newby‐Clark, R. Steve D. "Relations among Hypnagogic and Hypnopompic Experiences associated with Sleep Paralysis", Journal of Sleep Research, Vol 8(4), 1999: 313–317

[18] McClenon, J. Edwards, D. “The Incubus in Film, Experience, and Folklore.” Southern Folklore, 52(1) 1996: 3-18.

[19] kompanje, E. " 'The Devil lay upon her and Held her Down': Hypnagogic Hallucinations and Sleep Paralysis described by the Dutch Physician Isbrand Van Diemerbroeck (1609-1674) in 1664", Journal of Sleep Research, 17(4), 2008: 464-467.

[20] Schneck, J. "Henry Fuseli, Nightmare, and Sleep Paralysis", Journal of American Medical Association, 207(4) 1969: 725-726.

[21] לוין, י. פלג, א. (1981) עולם השינה והחלומות, תל אביב: ספריית מעריב.

[22] Vihvelin, H. "on the Differentiation of some Typical Forms of Hypnagogic Hallucinations", Acta Psychiatrica Scandinavica, 23 (3-4), 1948: 359-389.

[23] Manford, M. Andermann, F. "Complex Visual Hallucinations – Clinical and Neurobiological Insights", Brain. 121, 1998: 819-840.

[24] Takeuchi, T. Miyasita, A. Inugami, M. Sasaki, Y. Fukuda, K. " Laboratory Documented Hallucination during Sleep-Onset REM Period in a Normal Subject", Perceptual and Motor Skills, 78, 1994: 979-985

[25] Cheyne, J. Newby‐Clark, R. Steve D. "Relations among Hypnagogic and Hypnopompic Experiences associated with Sleep Paralysis", Journal of Sleep Research, Vol 8(4), 1999: 313–317.

[26] Bower, B. "Night of the Crusher – the Waking Nightmare of Sleep Paralysis Propels People into a Spirit World", Science News, 168(2), 2005: 27.

[27] Hufford, D. "Visionary spiritual experiences and cognitive aspects of spiritual

Transformation", The Global Spiral, 9(5) 2008.

[28] Hufford, D. "sleep paralysis part 3 of 10", 2010: http://www.youtube.com/watch?v=xJg01nm9vu0&feature=relmfu

[29] Hufford, D. "The Terror that Comes in the Night", Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. 1982: 245.

[30] Hufford, D. "Visionary Spiritual Experiences and Cognitive Aspects of Spiritual Transformation", The Global Spiral 9(5), 2008.

[31] שם.

[32] Hufford, D. sleep paralysis part 3 of 10, 2010: http://www.youtube.com/watch?v=xJg01nm9vu0&feature=relmfu

[33] Cheyne, J. "The True Night-Mare: SP in Myth and Legend", 2010:

http://arts.uwaterloo.ca/~acheyne/night_mare.html

[34] Cheyne, J. Newby‐Clark, R. Steve D. "Relations among Hypnagogic and Hypnopompic Experiences associated with Sleep Paralysis", Journal of Sleep Research, Vol 8(4), 1999: 313–317.

[35] Yoshimura, A. "To Believe and Not to Believe: A Native Ethnography of Kanashibari in Japan", The Journal of American Folklore, Vol. 128, 2015: 146-148.

[36] שם

[37] Hinton, D. "‘The Ghost Pushes You Down’: Sleep Paralysis-Type Panic Attacks in a Khmer Refugee Population", Transcultural Psychiatry, Vol 42(1) 2005: 46–77.

[38] Jingjing, Z. Da, Z. Su, T. "Sudden Unexplained Nocturnal Death Syndrome: The Hundred Years' Enigma", Journal of the American Heart Association, vol.7(5), 2008.

[39] סאקס, א. הזיות, 2013, כינרת, זמורה ביתן, דביר: אור יהודה. עמוד 225.

[40] Wing, Y. Lee, SH. Chen, CH. "Sleep Paralysis in Chinese: Ghost Oppression Phenomenon in Hong Kong", American Sleep Disorders Association and Sleep Research Society, 17(7) 1994: 609-613.

[41] Lyngdoh, M. Punzi, V. Valk, U. "Deities, Spirits and Demons in Vernacular Beliefs and Rituals in Asia", University of Tartu. 2017.

[42] שם, עמוד 16.

[43] שם, עמוד 19.

[44] שם, עמוד 28.

[45]Olunu, E. Kimo, R. Olufunmbi, E. "Sleep Paralysis, a Medical Condition with a Diverse Cultural Interpretation", International Journal of Applied and Basic Medical Research, Vol 8(3). 2018: 137-143.

[46] שם.

[47] Fukuda, K. "High Prevalence of Isolated Sleep Paralysis: Kanashibari Phenomenon in Japan", Sleep, 10(3), 1987: 279-286.

[48] שם.

[49] Fukuda, K. "Emotions during Sleep Paralysis and Dreaming", Sleep and Biological Rhythms, 3, 2005: 166-168.

[50] Yoshimura, A. "A Native Ethnography of Kanashibari in Japan", Journal of American Folklore 128(508), 2015: 146–178.

[51] שם, עמוד 149

[52] שם, עמוד 154

[53] שם 160

[54] https://expertscape.com/ex/sleep+paralysis

[55] Jalal, B. "Evidence for Tai Chi as a НerapeutLc Mind-Body Intervention for Sleep: A Commentary on Raman et al. Review and Meta-Analysis", Sleep Disorders & Therapy, 3(2), 2014.

[56] Henton, D. Jalal, B. "Loving‐Kindness in the Treatment of Traumatized Refugees and Minority Groups: A Typology of Mindfulness and the Nodal Network Model of Affect and Affect Regulation", journal of clinical psychology, vol 69(8), 2013: 817-828.

[57] Jalal, B. "Meditation-Relaxation (MR Therapy) for Sleep Paralysis: A Pilot Study in Patients With Narcolepsy", frontiers in neurology, 2020.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7434831/

[58] https://www.buzzsprout.com/1112573/4258520?fbclid=IwAR1g7nZNPO0kOrFla4xRzfS_-SHjwHNQArtepFerowUJAWlSaVI5I5qFSVg

[59] Adler, Sh. "Sleep Paralysis : Night-mares, Nocebos, and the Mind-Body Connection", 2011, Rutgers university press, London. 3.

.

[60] שם, עמוד 4.

[61] שם, עמוד 74.

[62] שם, עמוד 136

[63] מרגולין, י. ויצטום, א. תסמונות נפשיות תלויות-תרבות בישראל, פסיכיאטריה, 13, 2009: 16-27.

[64] https://lareviewofbooks.org/article/the-queerness-of-it-all-an-interview-with-jeffrey-kripal/

[65] שם.

חפש בבלוג זה

יאיר לביא - שיתוק שינה: פולקלור, מחקר, היסטוריה ועוד

מאבק על תפיסות עולם - שיתוק שינה כמקרה בוחן של התנגשות פרדיגמות בין מזרח אסיה והמערב באקדמיה במאה העשרים ואחת.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נפתח אתר חדשות המביא את כל המידע העדכני על שיתוקי שינה, חלימה צלולה ומצבי תודעה נוספים.

"זה כמו חוויה חוץ-גופית": האנשים שסובלים מ"שיתוק שינה" מבקשים הכרה בתופעה

פרויקט כאן 11 - שתי כתבות על שיתוק שינה