כשהמוח ער והגוף משותק: התופעה הכי מפחידה בזמן השינה (כתבה ב-YNET)
אתה שוכב במיטתך, הכול נראה מציאותי לגמרי - כשלפתע פולש מסתורי ואפל נכנס לחדר, מתקרב אליך וחונק אותך - בעוד אתה משותק לגמרי ולא מסוגל להזיז אפילו אצבע. קרוב לחצי מבני האדם יחוו לפחות פעם בחייהם את התופעה המסויטת הנקראת שיתוק שינה. איך בכל זאת אפשר להפוך אותה לחוויה חיובית?
אני מנסה להביט בפולש המסתורי, אבל הכול חשוך ומטושטש. הדמות הנמצאת במרחק מטרים ספורים ממני נותרת מופשטת לגמרי. האימה מתפשטת בגופי, אני חש חנוק לגמרי בעוד הפורץ פותח את ארון הבגדים שלי ומחטט בו באין מפריע. הוא מוציא חפצים כראות עיניו ומלקט לעצמו שלל. הוא מסתובב בחדר בחופשיות, ועדיין אינני מצליח לעמוד על זהותו. נראה שבניגוד לפורץ הממוצע, הוא אינו מחפש לגנוב ולברוח – הוא נהנה להתקרב אליי, להתגרות בי, הוא ניזון מהפחד שלי.
פולש מסתורי נכנס לחדר השינה (איור: shutterstock )
בנקודה מסוימת, אני אוזר אומץ ומחליט להתעמת עם הישות המסתורית. אני מנסה לצעוק במלוא גרוני כדי להבריח אותו, אך לשווא. קולי נדם. שום הגה לא יוצא מפי. אני רוצה להתרומם, אבל אינני יכול. התחושה היא כאילו מישהו הניח שני סלעים ענקיים על החזה שלי. אני משותק לגמרי. אני מנסה להחזיר תחושה לאחת מאצבעות ידי, להזיז אותה ולו קלות – אבל הדבר קשה יותר מנשיאה של משאית בכוחות ידיי.
נוכחותו של הפורץ האימתני בחדרי יחד עם תחושת השיתוק המבעיתה הם כבר יותר ממה שנפשי מסוגלת לשאת. במאמץ אחרון לחמוק מהחוויה המסויטת, אני מגייס את כל שאריות כוחי כדי להזיז את אחת האצבעות. רק לאחר רגעים ארוכים המרגישים כמו נצח, כף היד חוזרת להגיב לפקודותיי ובבת אחת אני מתעורר, המום ממה שזה עתה חוויתי. אני לוקח לעצמי מספר דקות כדי להירגע ולחזור לשפיות.
נשמע כמו סיוט לילה? ובכן, לא ממש. המינוח הנכון למצב שתואר כאן הוא "שיתוק שינה", תופעה מבעיתה ומלחיצה מאוד (אם כי לא בהכרח כפי שנגלה בהמשך) אך בפועל לא מסוכנת כלל. 40%-50% מבני האדם יחוו אותה לפחות פעם בחייהם, ושיעור נמוך בהרבה מהם יחוו אותה באופן תכוף יותר.
סרטון של TED המסביר על תופעת שיתוק השינה
כדי להבין מהו אותו שיתוק שינה ומדוע הוא מתרחש, נדרש מעט רקע במבנה השינה של האדם. שינה של אדם מבוגר מורכבת ממספר סבבים מחזוריים הנמשכים בין 90 ל-110 דקות. כל אחד מהסבבים הללו כולל מספר שלבים – האחרון שביניהם הוא שנת חלום, או בשמו המדעי שנת REM (ראשי תיבות של Rapid Eye Movement – ריצודי עיניים מהירים). במהלך שנת REM האדם חווה גירויים חושיים בצורה של חלום – ובמקביל המנגנון המתוחכם של מערכת העצבים משתק את הגוף וזאת כדי למנוע מאיתנו לבצע פעולות מוטוריות שאנחנו מבצעים במהלך החלום. במצב של שיתוק שינה, המוח מסיבה שטרם פוענחה לגמרי מתעורר בפתאומיות, מה שיוצר מצב שבו הכול משותק מלבד המודעות שלך. האפיזודה הזו מלווה לעיתים קרובות גם בחזיונות מפחידים כמו דמויות מסתוריות הנכנסות לחדרך, מפלצות היושבות על החזה שלך ויוצרות תחושת חנק – כשלצד היצורים המבעיתים ישנה כמובן גם תחושת השיתוק המפחידה כשלעצמה. לא מן הנמנע כי רבים מהאנשים שהעידו כי נחטפו על ידי חייזרים חוו למעשה שיתוק שינה.
במהלך חיי חוויתי עשרות ואולי מאות שיתוקי שינה. בילדותי, ימי טרום-האינטרנט, ניסיתי לשתף קרובי משפחה וחברים בחוויה, אך הם לא ממש הבינו על מה אני מדבר. במשך שנים תהיתי אם אני האדם היחיד בעולם החווה את התופעה המצמררת הזו, אך מכיוון שראיתי בה אז בסופו של דבר לא יותר מסיוט לילי, גם אם מפחיד או מוחשי יותר – מעולם לא חשבתי להתייעץ בעניין בגורם רפואי-מקצועי.
"למרות שמדובר בתופעה שכיחה, לעיתים רחוקות מאוד מגיעים אליי מטופלים המתלוננים על שיתוקי שינה", מאשרת ד"ר דליה עמיר-שכטר, נוירולוגית בכירה במרכז הרפואי וולפסון ומומחית להפרעות שינה. "המקרים הנדירים שכן מגיעים אליי הם מטופלים שבגלל שיתוקי השינה סובלים מנדודי שינה. אחרי שהם רואים שאין בשיתוק עצמו שום דבר מסוכן, אני עובדת איתם על היגיינת שינה. לפעמים חסך מצטבר בשינה יכול לגרום ליותר שנת חלום, ולכן גם להגדיל את הסיכוי להיקלע לשיתוק שינה". הקשר שבין שינה לא סדירה לשיתוק שינה אכן מוכר וידוע - בעבר אחיות רבות בבתי חולים שעבדו במשמרות לילה, וישנו באופן לא מסודר, העידו על חוויות של שיתוק שינה.
היצור המסתורי חונק אותך ואינך יכול לזוז (איור: shutterstock )
כניסתו של האינטרנט לתמונה שחררה אותי מהבורות ומאי-הידיעה ופתחה לי צוהר לעולם המסתורי והמורכב של שיתוקי השינה. בזכות שיטוטיי באוטוסטרדת המידע יכולתי סוף-סוף לקרוא בשם לתופעה המלחיצה המלווה אותי רוב חיי – ולא פחות חשוב מכך, להיחשף לסיפורים ולעדויות של אנשים אחרים שחוו שיתוק שינה. לפני כחמש שנים יצא הסרט הדוקומנטרי The Nightmare. הסרט משלב בין מונולוגים מצולמים של אנשים שחוו שיתוקי שינה לקטעים מתוסרטים ומבוימים, שבהם הבמאי רודני אשר מנסה להציג באמצעים קולנועיים את החזיונות שעליהם מספרים המשתתפים בסרט. מה שהדהים אותי כשצפיתי בסרט הוא הדמיון המטריד בין החזיונות שעליהם מספרים המשתתפים בסרט לבין אלו שאני חוויתי. אותן דמויות אפלות מטושטשות ומאיימות, אותה פלישה מלחיצה למרחב האישי ואותה תחושת חוסר אונים נוראית בעקבות השיתוק. הדבר שונה כמובן מאוד ממצב של חלום. החלומות שלנו שונים בתכלית מאדם אחד למשנהו – ותלויים בתת-מודע ובחוויות שונות שעברנו. לעומת זאת בשיתוק שינה, אנשים מארצות הברית עברו חוויה כמעט זהה לזו שאני הנמצא בצד השני של העולם חוויתי.
"אני לא חושב שלמישהו יש תשובה מדויקת לגבי עניין הדמיון בתוכן של שיתוקי שינה אצל אנשים שונים", אומר יאיר לביא, פסיכותרפיסט המרצה על שיתוקי שינה. "זה משהו שמעלה סימני שאלה ענקיים לגבי מהי התודעה. אולי כל התפיסה שלנו לגבי טבע התודעה היא לא מה שאנחנו חושבים".
The Nightmare - טריילר
לביא חוקר ומתעסק זה שנים רבות בתופעת שיתוק השינה. הוא אף הקים את קבוצת הפייסבוק "שיתוק שינה – Sleep Paralysis Israel", שבה חברים כיום כבר קרוב ל-2,000 אנשים המשתפים זה את זה בחוויות שיתוק שינה. כמי שחפר עמוק בעולם שיתוקי השינה, לביא מבקש ליצור הבחנה ברורה בינם לבין חלומות. "מי שחווה שיתוק שינה מבין שמדובר במצב תודעה אחר לגמרי מבחלום", הוא אומר. "בחלום יש אין-ספור אפשרויות, בעוד בשיתוקי שינה החוויה היא די קוהרנטית. יש שלבים שעוברים דרכם – וזה שונה מאוד".
האופי המסתורי והמבעית של שיתוק השינה מצית את הסקרנות והדמיון של המין האנושי כבר מאות ואולי אפילו אלפי שנים. לאורך ההיסטוריה נולדו שלל מיתוסים והסברים על-טבעיים לתופעה. בחלקים מסוימים של אירופה של ימי הביניים ייחסו את שיתוקי השינה לאינקובוס, שד זכרי רעב למין, וגם בתרבויות אחרות חיברו בין התופעה לשדים ולמפלצות מעולמות הפנטזיה. ב-1781 צייר הצייר הבריטי הנרי פוזלי את הציור The Nightmare המתאר חוויית שיתוק שינה. בציור נראית מפלצת היושבת על חזה של אישה וחונקת אותה, ממש כפי שמתארים אנשים רבים החווים שיתוק שינה. אותו יצור, מועך לילי, כונה בפולקלור האירופי Mare – ומכאן גם מקורה של המילה הלועזית לסיוט Nightmare, אף שכאמור שורשיה הם בכלל בעולם שיתוקי השינה ולא בסיוטים.
הציור The Nightmare של פוזלי ( )
ג'יימס מת'יו בארי, שכתב בתחילת המאה ה-20 את ספר הילדים הקאנוני "פיטר פן", סיפר שחווה בילדותו שיתוקי שינה. בספר עצמו ישנן סצנות המזכירות חוויה של שיתוק שינה, כמו למשל סצנה שבה טוני שוכב במיטתו ורואה לנגד עיניו את אחותו מיימי מתקרבת אליו ותוקפת אותו מבלי שהוא יכול להגיב. רגע לאחר מכן טוני מתעורר, ורואה שמיימי ישנה כהרגלה במיטה לידו.
כיום, גם אם המחקר סביב עולם התוכן של שיתוקי השינה עדיין רחוק מלהעניק תשובות משביעות רצון, ברור כי מבחינה רפואית ברוב המכריע של המקרים לא מדובר בתופעה מסוכנת. "שיתוק שינה לא בהכרח קשור לפתולוגיה או לאיזושהי מחלה שצריך לטפל בה", מסבירה ד"ר עמיר-שכטר. חריגה בודדת בעניין הזה היא נרקולפסיה, הפרעה נוירולוגית נדירה למדי, המתאפיינת בהפרעות שינה קשות ובדפוסי שינה לא רגילים. שיתוקי שינה תכופים הם אומנם בין המאפיינים של נרקולפסיה, אך אדם החווה שיתוקים רבים לא בהכרח סובל מנרקולפסיה. שיתוקי שינה ונרקולפסיה הן תופעות נפרדות, אך כדאי לאדם החווה שיתוקי שינה רבים ותכופים להיבדק כדי לוודא שאיננו סובל מנרקולפסיה.
אף שמדובר בתופעה לא מסוכנת, היא בהחלט מטרידה, לא נעימה ועלולה לפגוע בחוויית השינה כולה. איך אפשר להימנע ממנה? עוד בשנת 1664 ניגשה מטופלת אל הרופא ההולנדי איסבראנד ואן דימרברוק וסיפרה לו על המועך הלילי שמגיע אליה בשנתה, חונק אותה ומקשה על נשימתה. אחת ההמלצות של הרופא למטופלת הייתה להימנע משינה על הגב. גם כשאני נחשפתי לראשונה למידע ברשת סביב שיתוק השינה, קרוב ל-350 שנים לאחר מכן, עצת ההימנעות משכיבה על הגב הוזכרה. הרפואה אומנם לא מכירה באופן רשמי בטיפ הזה, אך אני יכול להעיד שלי לפחות הוא עבד פלאים. מאז שהתחלתי להקפיד לישון על הבטן, שיתוקי השינה נעלמו כמעט כליל. בצד הרפואי הפורמלי יותר, ד"ר עמיר-שכטר מבקשת לשים דגש על שינה מספקת, שכן חוסר בשינה מגדיל את הסיכוי לשיתוק.
בזמן השיתוק עצמו, הדרך היעילה ביותר להפסקתו היא על ידי ניסיון להזיז ולו קלות את אחד מאיברי הגוף. עם זאת, כפי שתיארתי בפתיחת הכתבה, לא מדובר בדבר קל כלל וכלל – הגוף משותק לגמרי, וכל תזוזה קטנטנה מצריכה מאמץ פיזי עצום המלווה בתסכול ובחוסר אונים. ד"ר עמיר-שכטר מוסיפה כי גם נגיעה של אדם אחר במהלך שיתוק השינה תביא להפסקתו, אבל פה מדובר כבר בעניין של מזל, שכן שותפכם למיטה לא יידע שאתם חווים שיתוק שינה.
ישנה גם אפשרות אחרת לגמרי. אולי במקום להילחם בשיתוקי השינה, אפשר לגרום להם לעבוד בשבילנו ולהפוך אותם לחוויה חיובית? לביא טוען שהדבר בהחלט אפשרי. כשהיה בן 16 לביא עבר חוויה אינטנסיבית של שיתוקי שינה שאותם חווה במשך כמעט כל לילה. "הייתה סדרה של לילות שהרגשתי שיש איזשהו כוח שגורם לי לשבת על המיטה, אני מניח שזה לא היה בגוף הפיזי שלי, ואז תמיד היה ענן שחור שניסה להיכנס אליי. פעם אחת הרגשתי שהוא מצליח להיכנס, נפלתי חזרה למזרן ובמקום להתעורר המשכתי ליפול דרך המזרן לאיזשהו בור שחור. ככל שנפלתי עמוק יותר הרגשתי איך הזיכרון האוטוביוגרפי שלי נעלם, אני לא זוכר איפה היה החדר שלי, מי המשפחה שלי ובסוף גם לא זוכר מי אני. הרגשתי שאני הופך לחלק מהיקום".
יציאה מהגוף. השלב החיובי של שיתוק שינה (צילום: shutterstock )
לביא מתאר חוויה חוץ-גופית, חוויה שבה אדם מרגיש שהוא מתנתק מהגוף הפיזי שלו ומרחף באיזשהו ממד. "שלב היציאה מהגוף מגיע אחרי הדמות המפחידה – ודרכו אפשר לחוות גם את הצדדים החיוביים של שיתוק שינה", מסביר לביא. "ברגע שאתה יוצא מהגוף, כל החוויה הופכת ממשהו מבעית למשהו על גבול האופוריה. זה כמו כשאתה לוקח סם מרחיב תודעה, ואז כל העצמי שלך חווה את העולם בצורה אחרת".
איך מגיעים למצב כזה שבו החוויה המבעיתה הופכת לחיובית? השלב הראשון על פי לביא הוא היחשפות לחוויות שיתוק שינה של אחרים. אפשר למצוא רבות כאלה באינטרנט, בין השאר בפורומים וקבוצות פייסבוק ייעודיים. השלב הבא הוא שחרור הפחד. "ברגע שאתה מודע לכך שאתה חווה שיתוק שינה, במקום לנסות להשתחרר מהשיתוק אתה נותן לעצמך להיות בתוך החוויה הזו ועם הפחד", מפרט לביא. "הפחד זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אבל במקום לנסות לברוח ממנו אתה צריך להרשות לעצמך להיות שם. נסה להגיד לעצמך שמה שלא יקרה, אתה לא תיפגע – זה עוזר. נסה להיפתח לפחד, ולהבין שאם אין שום דבר שיכול לפגוע בך אז בסופו של דבר זה רק פחד, ומותר לפחד. אנשים מספרים שברגע שהם מתמסרים לחוויה, היא הופכת משלילית לחיובית. זה אומנם נדיר יותר, אבל היו אנשים שסיפרו שאהובים שלהם מהעבר הופיעו במהלך שיתוק שינה, וזה היה מאוד נעים, שלו ורגוע".
לא כולנו נצליח להגיע לחוויה חיובית של שיתוק שינה. אני למשל מודה כי אני מוותר מראש - חוויית שיתוק השינה היא כה מאיימת ומטרידה עבורי שאני מעדיף להימנע ממנה כלל במקום לנסות להגיע דרכה לשלב החיובי. עם זאת, גם אם לא נצליח "לצאת מהגוף", עדיין נוכל להרוויח משיתוק השינה שיעור חשוב לחיים בהתמודדות עם פחד. שיתוק השינה מעניק לנו סביבה סטרילית לכאורה שבה אנחנו יכולים להתמודד עם פחד מבלי שאנו יכולים להיפגע - ההתנסות הזו יכולה לעזור בהתמודדות עם פחדים גם בחיים הרגילים. "אנשים חווים שיתוק שינה בעוצמות שונות – אצלי העוצמה הייתה כל כך גבוהה שהרגשתי שאני עומד למות", מספר לביא. "ברגע שאתה חווה פחד בצורה כל כך חזקה ואתה שורד אותו, זה נותן המון כוחות להתמודד עם פחדים אחרים".
תגובות
הוסף רשומת תגובה