בשבועות האחרונים הצטרפו אנשי טיפול רבים לקבוצה וזו הזדמנות טובה לנסות ולכתוב בקצרה על המודל הטיפולי שפיתחתי להתמודדות עם חוויית שיתוק השינה. אני ממליץ גם למי שאינו איש טיפול אך חווה שיתוקי שינה לעקוב אחר סדרת הפוסטים בנושא מאחר ורוב האנשים יכולים להשתמש במודל ללא צורך באיש מקצוע.
חלק א – עזרה ראשונה וזיהוי צרכים
באופן כללי רוב האנשים יעדיפו לא לשתף את אנשי המקצוע בחוויות שיתוק השינה שהם עוברים מאחר והם חוששים משיפוטיות, מחוסר הבנה למצבם או מאבחון מוטעה, אך נראה שבשנים האחרונות ככל שהמודעות לתופעה עולה כך אנשים מדברים בצורה קצת יותר חופשית על שיתוקי השינה שלהם. למרות שאנשים שונים חווים ומפרשים שיתוקי שינה בצורות שונות יש שלושה דברים משותפים שכל אלו שחווים שיתוקי שינה זקוקים להם יותר מכל בשלב הראשוני:
קבלה ואמפתיה – אלו החווים שיתוק שינה אינם זקוקים לעוד אדם שיפרש, שישפוט או שישלול את החוויות שהם עברו אלא למישהו שיבין אותם באמת ויאמין שמה שהם עברו זה מעבר ל'רק חלום'.
אוניברסליות ונורמליזציה– עקב חוסר המודעות לשיתוק שינה, אנשים רבים חושבים שהם היחידים שחווים שיתוקי שינה. חשיפה של האדם לכך שיש עוד אנשים רבים החווים את אותם הדברים יכולה להיות בעלת אפקט מרגיע ומשחרר ולאפשר מקום לשיתוף החוויה האישית.
הקניית מידע – חוסר וודאות יכול להוביל לחרדה אצל חלק ניכר מבני האדם, חלק זה במודל מציע מרכיב פסיכו-חינוכי על הידע המצטבר בנושא שיתוק השינה - כגון: מסוכנות, נתונים סטטיסטיים, תסמיני התופעה ועוד כאשר ההכרות והמפגש עם מאפייני התופעה מפחיתה את חוסר הוודאות והחרדה.
לאחר שלב זה יש לשמוע מה הצורך והרצון של האדם לגבי חוויית שיתוק השינה כאשר בחלק זה זיהיתי שלושה צרכים עיקריים – רצון להפסיק ולהימנע מחוויות חוזרות של שיתוק שינה, התמודדות עם תופעות נפשיות הנגרמות בעקבות שיתוק השינה (כגון חרדה, דיכאון וכו') ורצון להעמיק אל תוך החוויה. בפוסטים הבאים אתייחס אל כל אחד מאותם השלבים בפירוט רב יותר. אלו שמעוניינים לקבל עדכון לפוסטים הבאים בנושא מוזמנים לציין זאת בתגובות ואתייג אותו בפוסט הבא.
תגובות
הוסף רשומת תגובה