שיתוק שינה בתרבויות העולם פרק 5 - לפגוש את אלוהים

 

שומר הסף, מאצ'ל 1854

כולנו מכירים את הסיפורים על האביר שיצא להילחם בדרקון ולאחר שהביס אותו בקרב, זכה באוצר או בנסיכה. זה פחות או יותר העלילה של רוב הספרים והסרטים שנעשו אי פעם שהם גרסאות שונות של מה שנקרא 'מסע הגיבור'. קשה לשים את האצבע על המקור הראשוני של אותו אדם שנלחם בדרקון  אך בקרב תרבויות מסוימות, ניתן לראות איך שיתוק השינה נחווה כמסע רוחני שבמהלכו פוגש האדם את אותה הדמות המאיימת ובמידה והוא יצליח לגבור עליה הוא יזכה באותו תגמול המחכה לו בצד השני.

כבר בספר בראשית ניתן למצוא שתי התייחסויות לכך. הראשונה היא בסיפור הגירוש מגן עדן שבמהלכו מציב אלוהים את המלאך בעל להט החרב המתהפכת שתפקידו למנוע את הכניסה בחזרה את גן העדן. בהמשך התנ"ך מספר לנו על יעקב שבאישון לילה נאבק במלאך, כאשר הבוקר מפציע אותו מלאך מבקש מיעקב לשחרר אותו, אך יעקב מתנה זאת בכך שהמלאך יברך אותו. בעקבות אותו מאבק יעקב מקבל את השם 'ישראל' שמשמעותו היא – זה שהצליח להיאבק עם האל.

מבט מעמיק אל חוויית שיתוק השינה כתהליך של מסע רוחני ניתן למצוא בספריו של קרלוס קסטנדה, אנתרופולוג צעיר שעשה את עבודת השטח שלו אצל אינדיאנים בצפון מקסיקו ותיעד את תהליך החניכה שלו אל מול שמאן בשם דון חואן. אמנם בחלק הראשון של הדרך משתמש קסטנדה בצמחים משני תודעה על מנת להגיע לאותו מצב תודעתי שניתן לפגוש במהלך שיתוק השינה אך לאחר מכן הוא כבר מצליח לעורר בעצמו את היכולת להגיע לאותם מרחבי תודעה על ידי התכוונות בלבד.

אחת ההתנסויות הראשונות של קסטנדה הביאו אותו לחוויה שבמהלכה הוא הרגיש משותק כאשר מולו ניצב יצור מפלצתי ענק ומפחיד. לאחר שהוא חזר לעצמו מאותה חוויה מבעיתה וסיפר עליה לדון חואן, השמאן לא התרגש מכך ואמר לו שהוא פגש את 'שומר הסף' – מעין ישות שעל מנת לעבור אותה ולהעמיק בתהליך החניכה, צריך להתגבר על מחסום הפחד.

גם בתורת הקבלה ניתן למצוא התייחסות לחוויה המזכירה שיתוק שינה בהקשר של סולם הספירות – סולם של דרגות רוחניות שניתן לעלות בהם באמצעות תרגול ואשר נראה שהם משקפים מצבי תודעה שונים. אחת הספירות נקראת 'גבורה' ושמותיה הנוספים הם 'דין' ו'פחד'. בקבלה המעשית מתואר שמי שמגיע לספירה זו נתקל גם במעין 'שומר סף' אשר מבטא את הפחדים העמוקים ביותר של אותו האדם ותפקידו למנוע ממי שאינו בשל מבחינה רוחנית ונפשית לעלות לספירות הגבוהות יותר אשר בסופם נמצא למעשה האל שאיתו ניתן להתאחד.  

אך היהדות היא לא הדת היחידה שממנה יצא זרם שחיפש מפגש בלתי אמצעי עם האל. בנצרות של ימי הביניים ניתן למצוא את חיבורו של נזיר בשם יוחנן שכתב על החוויות שלו שבעקבותיהם הוא חיבר את 'המסע האפל של הנשמה' שבו הוא מתאר חוויות מיסטיות שהחלו בשיתוק ובפחד גדול והמשיכו למסע רוחני מעבר לגבולות הגוף והזמן. באחד ממסעותיו הוא טען שראה את ישו על הצלב ואף צייר לראשונה את הצליבה מנקודת מבט של מישהו המרחף מעל הצלב. בעקבות כך קיבל יוחנן את הכינוי 'יוחנן של הצלב'.

גם באסלאם, התפתח זרם שלא הסתפק בדת הממוסדת וחתר למפגש בלתי אמצעי עם האל – הסופים, אשר בכתבים שלהם הם מתארים את מסעה של הנשמה אל עבר המפגש והאיחוד עם האל. אחד ממייסדי הזרם הסופי, אל ת'רמדי, כתב חיבור על ההתנסויות האישיות שלו בדרכו לפגוש את האל ושבו הוא כותב שדרכו הרוחנית עברה דרך חזיונות וחלומות שהוא ואשתו חוו ושבהם הם עברו התנסויות על חושיות על ידי מתווכים שאינם בשר ודם. אל ע'זאלי, שגם כתב חיבור אוטוביוגרפי על דרכו המיסטית כתב כך "מראשית הדרך יש לסופים גילויים וחזיונות, עד אשר הם רואים בהקיץ את המלאכים ורוחות הנביאים, שומעים מפיהם קולות ושואבים מהם ידיעות...".

שני צופים נודדים במצב מדיטטיבי, ציור מפרס, המאה ה-17

דוגמאות אלו מהוות הצצה לרצון האנושי לפרוץ את מצבי התודעה הרגילים ולהגיע לאיזו שהיא חוויה גבוהה יותר. הדמיון בין התיאורים שהבאתי על ישויות, חזיונות, תחושות הפחד והשיתוק יכולים להראות על קשר בין חוויית שיתוק השינה לבין אותם מצבים כאשר ההתייחסות של אלו שלוקחים את החוויה למקום רוחני אינם עוברים שיתוקי שינה באופן פסיבי אלא מנסים באופן מודע לעורר את אותה חוויה, בין אם בעזרת חומרית משני תודעה, מדיטציה, ריקוד, רעב ועוד. אם מאמצים את הגישה הזו נראה שדווקא אלו החווים שיתוק שינה זוכים בהצצה אל אותו עולם שמעבר לחושים, מבלי להתאמץ יותר מדי. מי יודע, אולי בפעם הבאה שתעברו שיתוק שינה, תנסו לראות באותה דמות מפחידה מעין שומר סף שאם רק תתמודדו עם תחושות הפחד, תצליחו לגלות את המסתורין שנמצא מהצד השני.