שיתוק שינה בתרבויות העולם פרק 4 – על מיניות ועל שדים

 

בשנים האחרונות, כאשר המודעות לשיתוק השינה הולכת וגוברת וכאשר אנשים מעזים יותר לשתף ולספר על המפגשים שלהם, נראה שעדיין יש אספקט מסוים של התופעה אשר כמעט ואינו מדובר – מפגשים מיניים במהלך שיתוקי השינה.

מסיבות חברתיות ותרבותיות הרוב המוחלט של אלו שחווים מפגשים מיניים אלו נרתעים מלשתף חוויות אלו מאחר וקשה לחזות את תגובת הסביבה. במקרים בהם אנשים חשפו את חוויותיהם בכתבות בעיתונות או בטלוויזיה הם זכו לתגובות מזלזלות או לתיוגם כלא שפויים. אחת התאוריות בנושא, שכבר הופרכה לפני כמה עשרות שנים, קישרה בין חוויות אלו לבין טראומות מוקדמות של התעללות מינית מודחקות שהתפרצו בצורה של חלומות מאד מציאותיים. כיום כאשר הופרך הקשר בין שיתוק השינה לפתולוגיה נפשית, ידוע שאין קשר בין המקרים אך ברמת השטח, כלומר על ספת הפסיכולוג או הפסיכיאטר עדיין הקשרים כאלו עלולים לקרות.

כדי להבין עד כמה התופעה הזו נפוצה כדאי להסתכל אל העבר הרחוק, לתקופה שבה תופעות אלו נחשבו לחלק מהמסורות ומתפיסת המציאות. כבר לפני 4,400 שנה מוזכר בכתבים השומריים זוג השדים לילו וליליתו, שדים בעלי זהות מינית זכרית ונקבית אשר היו מטרידים ומפתים את המין הנגדי בזמן השינה. לילית, השדה מהיהדות, היא גלגול של אותה שדה משומר אשר במיתולוגיה היהודית שמרה על המעמד המפתה שלה. במאה העשירית נכתב על לילית שאחד החטאים שלה הוא קיום יחסי מין כאשר היא נמצאת מעל הזכר, כלומר בתנוחה המזכירה את התנוחה האופיינית לאדם הישן בשיתוק השינה.

בתקופת ימי הביניים באירופה אותם שדים קיבלו את השם אינקובוס – לזכר וסאקאבוס לנקבה. כאשר הם עדיין שמרו על מעמדם כשדים אשר מפתים את האדם בשנתו ומקיימים אתו יחסי מין. לא אחת היו נשים מאותה התקופה שטענו שהם אף התעברו כתוצאה מאותם מפגשים ליליים והנחת המחקר היא שכנראה היה מדובר בתירוץ מקובל להסביר הריונות שקרו במסגרת יחסים אסורים מחוץ למסגרת הנישואין.

היעלמותה של התופעה במסגרת הדיון הציבורי במאה העשרים יכולה להיות קשורה להיעלמותו של השיח סביב שיתוק השינה באופן כללי אך עשרות סרטים נגעו בנושא זה בצורה זו או אחרת תוך כדי שהתחום הזה נלקח אל מחוזות הפנטזיה – בין הבולטים שבהם יש את 'תינוקה של רוזמרי', תינוק שנולד כתוצאה מיחסי מין עם השטן ובתו של דרקולה שאף היא נוצרה ממפגש של אישה ישנה לישות על טבעית.

האנס הולצר, פרפסיכולוג וחוקר על טבעי כתב ספר שבו בין השאר הוא הביא עדויות של נשים שחוו התקפות מיניות על ידי יצורים על טבעיים, כאשר קוראים את אותם התיאורים אי אפשר שלא לקשר בינם לבין חוויית שיתוק השינה.

". . פתאום מצאתי את עצמי במצב טראנס מוזר. לא יכולתי להתעורר, ובכל זאת התבוננתי בהכל קורה סביבי. לא יכולתי לזוז, לא משנה כמה ניסיתי. ואז, פתאום, הרגשתי משה כבד עלי. . . מישהו בלתי נראה לחץ עליי. . . . זה בהחלט היה גוף אנושי, ולא הייתה טעות בכוונתה. תוך שנייה הבנתי שגבר רפאים מקיים יחסי מין איתי . . . ומדהים עוד יותר, השתתפתי באופן פעיל. זה הרגיש. . . ובכן, בדיוק כמו לקיים יחסי מין עם גבר, רק שלא יכולתי לראות כלום. אבל בטוח הרגשתי את זה".

דוגמא נוספת מתוך דוגמאות רבות ניתן למצוא במצבור עדויות של אנשים בדרום קרוליינה. בחורה אחת שיתפה על מקרים שקרו לה ולשותפתה לדירה שבהם הן הרגישו מאוימות מישות שניסתה מדי פעם לטפס למיטה שלהם וגרמה לתחושת שיתוק מוחצת. אחת הנשים תיארה את הישות כצל שרחף בחלל החדר לפני שתקף אותה "..שמעתי צרחות איומות ולא יכולתי לזוז. אני לא יכול להגיד כמה זמן זה נמשך". היא מתארת.

הסיפורים על אותן ישויות בעלות יצר מיני התוקפות את האדם בזמן השינה הן בעלות מוטיבים אוניברסליים ומופיעות כמעט בכל התרבויות, בין אם זו היאקשינה המפתה גברים בהודו ולוקחת מהם את כוח החיים ובין אם זה הפופו באווה, שד דמוי כלב עם כנפיים התוקף מינית גברים בשנתם. אך אותם מפגשים מיניים לא חייבים להיות תמיד מפחידים ומאיימים, אישה אחת שהתאלמנה מבעלה סיפרה על תופעה המזכירה שיתוק שינה שבמהלכה היא ראתה את בעלה מגיע והחדר התמלא בריח המוכר שלו, בהמשך היא חוותה איתו קיום יחסי מין שאופיינו בתחושות של אהבה וגעגוע.

אישה באוסטרליה אף לקחה את זה צעד קדימה והחליטה להתחתן עם רוח שלדבריה היא קיימה איתה מערכת יחסים שכללה חוויות מיניות מהנות. אלא שגם מערכת יחסים זו עלתה על שרטון ואותה אישה החליטה בהמשך להתגרש מאותה הרוח שלדבריה 'הפכה לתובענית ואלימה יותר' בכל מה שקשור ליחסי המין.

לצערי, נראה שייקח עוד זמן עד שאנשים יעזו לדבר בצורה חופשית על אותם חוויות העלולות לקרות להם במפגשים עם אותם דמויות וכתוצאה מכך ייקח עוד זמן רב לחקור את התופעה לעומק. אך בתור התחלה, אם תהיה מודעות רבה יותר לקשר שבין שיתוק השינה לאותן תופעות ולכך שזה לא מעיד על מצבו הנפשי של האדם, אולי יותר אנשים יעזו לשתף את אותם חוויות ולא להתמודד איתם בעצמם.